תמונה ראשונה: כריסטיאן טרוי, המנתח הפלסטי ההולל מהסדרה ניפ/טאק, בוחן את העור מסביב לעיניה של המאהבת הדוגמנית התורנית ואומר: "היית צריכה למרוח קרם הגנה בצעירותך"; תמונה שנייה: ה"שפם" המסתורי, אותו פס כהה שהופיע בין אפי לשפתיי, ושניבט אליי מהמראה אחרי הלידות. תמונה שלישית: כריכת הספר "אני שונאת את הצוואר שלי". התמונות האלה, ועוד רבות אחרות, מאופסנות בתא כלשהו במוחי תחת הכותרת: "תהיי מוכנה, הילה, אלה דברים שיקרו (וקורים!) לעורך במרוצת הזמן". בגלל הגיל וכוח הכבידה, ובגלל זיהום האוויר וה"רדיקלים החופשיים" שלעולם לא אפנים מה הם בדיוק - וגם הרבה-הרבה בגלל השמש הים-תיכונית היוקדת.
את הנזקים האלה מנסה לצמצם עבור נשות (וגברי!) העולם חברת הקוסמטיקה לנקסטר, שחוגגת השנה 70 להיווסדה, ושמה במוקד עשייתה את סדרת מוצרי השמש שלה. "הסיבה לכך פשוטה: כי היינו ראשונים", עונה סגן נשיא החברה וראש מחלקת מחקר ופיתוח, ד"ר אוליביה דוסה (DUCET), על השאלה מדוע לדעתו הם טובים יותר ממתחריהם.
ואכן, הכל התחיל בשנת 1946 במונאקו, אותה נסיכות זערורית בריביירה הצרפתית, ביוזמתם של ד"ר יוג'ין פרזנטי וג'ורג' וראס. האגדה מספרת שעל מטוס בריטי שסייע בשחרור מחנה השבויים שבו שהו השניים במלחמת העולם השנייה התנוססה המילה LANCASTER, השם נחקק בלבם כסמל לחופש והגשמת חלומות - וכך קראו לחברה שהקימו.
משיעור ההיסטוריה עוברים לשיעור פיזיקה, בו למדנו שהאור מורכב מגלים בעלי אורכים וצבעים שונים. בצד אחד של הסקאלה: ה-UV, אולטרה-סגול, שנחשבת לקרינה מסוכנת העלולה בריכוזים גבוהים לגרום לסרטן העור. רוב הספקטרום הוא ה-VISIBLE LIGHT, האור הנראה, ובקצה השני של הסקאלה נמצאות קרני האינפרה-אדום.
חברת לנקסטר הייתה הראשונה לפתח הגנה מהשמש בשנות ה-70, אז היה זה מפני הקרינה שבתחתית הסקאלה: ה-UVB שגורמות לכוויות, וקרני ה-UVA, שמאיצות את הזדקנות העור. "אלה קרניים מסוכנות", אומר ד"ר דוסה, "אבל צריך לזכור שהן מהוות רק 10% מהקרינה של השמש. בשנים האחרונות אנחנו מתמקדים בשאר סוגי הקרניים הגורמות לנזקים ולהזדקנות העור. בשנת 2012 היינו הראשונים לייצר מוצרים שמגנים גם מפני קרני האינפרה-אדום, שפוגעות באלסטיות של העור. היום אנחנו ממשיכים לחקור לא רק את ההשפעה על העור של קרני השמש, אלא כל מה שהוא VISIBLE LIGHT: נורות רגילות או נאון, ואפילו האור הבוקע ממחשבים ומסמארטפונים. מבקשים לתת הגנה לכל הספקטרום ולכל סוגי הקרינות". לזה הם קוראים FULL LIGHT TECHNOLOGY, "טכנולוגיה מקיפה מפני קרינה".
500 פטנטים, 600 נוסחאות
ביקור במונאקו מסביר את האובססיה של לנקסטר עם השמש. ברגע שהיא מגיחה מבעד לעננים, גם ביום אפור יחסית של תחילת אפריל, אפשר לחוש בעצמתה הרבה. הביקור גם יכול להסביר את היוקרה המיוחסת למוצריה המיוצרים כאן. "בערך 30,000 איש יש במונאקו", אומר בחיוך נהג המונית אלן, "25,000 מהם מאוד עשירים". לתשומת לב דפני ליף, פנטהאוז בעל שלושה מפלסים מוצע למכירה כאן בכ-300 (!) מיליון יורו, והפורש או הפרארי ברחובות הן דבר שבשגרה. מה שלא מתיישר עם התדמית הנסיכותית היא הצפיפות הרבה וחוסר התכנון האורבני המשווע של המקום.
המפעל והמשרדים של לנקסטר נמצאים בפונטויי (FONTVIEILLE), רובע המגורים והעסקים החדש יחסית שבו ממוקמות חברות דרמטולוגיה, תרופות וקוסמטיקה בינלאומיות נוספות. אפשר להבחין גם בשלט של "טבע" באחד הבניינים במקום. "האוויר הנקי במונאקו והעובדה שלא משולמים כאן מסים מושכים את התאגידים הללו", מסבירה מדריכת טיולים מניס השכנה. הטניסאי הטוב בעולם נובאק דג'וקוביץ' גם מתגורר ברובע הזה. הוא סרבי גאה, אבל כנראה פחות מת על הפרשה מרווחיו למדינה. הלוקאליות, אגב, לא עזרה לו כשהודח לאחרונה מוקדם מהצפוי בטורניר הטניס הבינלאומי במונטה קרלו.
המשרדים מתפרשים על פני 12,000 מטר מרובע ובהם למעלה מ-200 עובדים. תהליך היצירה מתחיל במעבדות העור, שם עמלים כימאים וביולוגים על המוצר הבא. מציאת וזיקוק החומרים הטבעיים (למשל, בעלי יכולת ספיגה או פליטה החוצה של קרני השמש), תוך מציאת הטקסטורה והריח המתאימים. "יש לנו 500 פטנטים מוגנים", מדגיש סגן הנשיא דוסה.
המשך הסיור הוא במחלקת הייצור והאריזה, הנפתח בתהליך השקילה של חומרי הגלם השונים המיובאים מרחבי אירופה, מבודדים במפעל בניס ומגיעים בחביות ענק למפעל במונאקו. גליסין, גליצרין, סודיום סיטארט, יו ניים יט. אלה משובצים יחד, בלחץ ובריכוזים מסוימים ומייצרים את התחליבים שאנחנו מכירים. "יש לנו 600 נוסחאות שונות", מוסיף מנהל מחלקת הייצור בעל השם האירוני, תומאס גרנייה.
הפורמולות המוכנות יורדות במשאבות מחוטאות לתוך בקבוקים מוכנים מראש ובכך מתחיל תהליך האריזה: מכונה אחת חותמת את הסוגר של תחליב הגוף, מכונה אחרת דוחקת שפופרות לאריזות קרטון, אחרונה מכניסה את ניירות ההסברים המקופלים לתוך הקופסאות. הכל טכני, בסיסי, מהיר ומופלא גם יחד. 55 מיליון יחידות יוצרו שם בשנת 2014. 500 טון קרם מדי שנה.
באופן אישי, נהניתי מקרם העיניים של החברה המגיע בשפופרת נוחה לשימוש, מהמוצר החדש - קרם הגנה עם מקדם הגנה 50 הנספג בקלות בעור, וממוצר הדגל הקטיפתי של החברה - סרום 365, שעל פי יצרניו "מגן ומשקם את ה-DNA". בישראל, כולם נמכרים ברשת סופר פארם בלבד. על האריזות מתנוססים בהתאמה כיתובים מבטיחים כמו Youth Renewal ,Skin Repair, Anti-wrinkles, Anti-Aging. יש לקוות שהם גם מבטיחים לקיים.
קוקה קולה זה טוב לעור?
ד"ר דוסה הוא צרפתי צנום שלא ממש משופע בכריזמה מתפרצת. למרות זאת, אולי כאקט שיווקי, הוא הרוק-סטאר בביקור הזה. בלנקסטר מפארים את האיש ומדגישים כי בזכותו הגיעו לאן שהגיעו. "עד כמה דרמטית העבודה שלכם, ההשפעה שלה?" הוא נשאל. "אישה שמשתמשת במוצרים שלכם מגיל 25 במשך 30 שנה לא תצטרך התערבות קוסמטית?". "ברור שניתוח או מתיחה הם בעלי תוצאות דרמטיות יותר", מגיעה התשובה. "אבל שימוש במוצרים שלנו ללא ספק ידחו את הצורך בהם. הקוסמטיקה גם משמרת תוצאות של ניתוח".
בלנקסטר לא מייצרים רק מוצרי הגנה "קלאסיים" מפני השמש או קרמים לתיקון נזקי החשיפה אליה, אלא גם תחליבים לשיזוף אחיד או שיזוף עצמי במקלחתStraightforward self-tanning) u) ופודרה דחוסה למראה שזוף (Sun Compact SPF30). על השאלה האם הוא לא מקדש בכך עור שזוף או מקדם יציאה מסוכנת של אנשים לשמש מתוך מחשבה כי הם מוגנים לגמרי הוא עונה בנחרצות: "חד משמעית לא. אני מספק לצרכנים הגנה טובה יותר מאי פעם".
בגזרת התכניות לעתיד הוא מונה קרם ידיים עם מקדם הגנה גבוה שאמור לצאת לשוק בשנה הבאה, וכאמור מזכיר את המחקר הנערך בחברה לבדיקת ההשפעה של 100 הצצות ביום לעבר מסך הטלפון על עורנו.
הביקור מסתיים בארוחת צהריים במסעדה בנמל היאכטות של מונאקו, אליו מצטרפים מנהלי המחלקות השונות במעבדות החברה. "אתן לכן טיפ", אומר אחד מהם. "לא באמת צריך להשתמש בקרם הגנה כל השנה", אבל באותה נשימה מתקן טעות נפוצה: "כולם חושבים שיולי ואוגוסט הם החודשים הכי מסוכנים, וזה לא נכון. הקרינה הכי חזקה נמדדת מסורתית ב-21 ביוני, ועצמתה מתפזרת ביחס שווה קדימה ואחורה על לוח השנה, כלומר, באפריל, שבא חודשיים לפני יוני צריך להתמגן בדיוק כמו באוגוסט, שמגיע חודשיים אחר כך".
אחרי הטיפ נחקקה במוחי תמונה רביעית, הפעם מהנעשה על שולחן האוכל שלנו: אפילו מדענים בכירים בתחום בריאות העור, מסתבר, מתענגים על צ'יפס מטוגן ושותים קוקה קולה. זה מנחם. ייתכן שגם אירוני. ואולי בעצם משקף את מהותה של לנקסטר: ליברליזם, חופש, איזון ופאן בלי רגשות אשמה.
הכותבת הייתה אורחת במשרדי חברת לנקסטר במונאקו