מופע פופ פנטזיונרי: תצוגת הבוגרים של שנקר לשנת 2016

35 מעצבי אופנה צעירים הציגו אתמול בערב לעיני הקהל הגדול את התוצרת של ארבע שנות לימודים בשנקר בשואו סוחף ועמוס כישרונות כיאה לאחד מבתי הספר לאופנה המובילים בעולם. מאחורי בגדים, כידוע, יש סיפור, וכמעט תמיד הוא נוגע בנושאים פוליטיים כמו מגדר, זהות, זיכרונות, ציר הזמן ושורשים.

כל אלו קמים לחיים בסיוע של חזון ויזואלי, שפה עיצובית ויכולות טכניות. "השנה הושם דגש מיוחד על צלליות, נפחים ודה-קונסטרוקציה של הבגד, לצד טכניקות המאפיינות את שנקר, ביניהן מלאכות יד, הדפסות וסריגה", ציינה לאה פרץ. אם אחת ההפתעות הגדולות של המחזור הקודם הייתה תצוגה שכללה המון פריטים לבישים, יחסית למרכולת של עבודות גמר, השנה הפומפוזיות חזרה וכבשה את הבמה בגדול.

על המסלול באו לידי ביטוי אותן יכולות ברמה ביצועית לא אחידה אמנם, אבל גבוהה ברובה, יחד עם רוח חדשנית של חיבורים בין כל אותן מלאכות יד סיזיפיות שמילאו לוודאי לילות ללא שינה עבור הסטודנטים. החיבור למגמות האופנה הכלל עולמיות ממלא עוד רובד רלוונטי בעלילה, וניכר כי השנה, בדומה לשנים קודמות, החיבה המרכזית של הבוגרים גדושה באלמנטים מעולם הספורט, תרבות יפן ותוכן עתידני. באופן כוללני היה מעניין לראות איך חקר בנושאים כמו עקירה משורשים, אובדן פרטיות, מטעני הגירה ושאלות קיומיות, מניב מופע פופ פנטזיונרי מלא בהומור ובאופטימיות. ואולי זה בעצם מה שהופך אופנה לאהובה כל כך?

בפרס הבוגר המצטיין על שם פיני לייטרסדורף זכה עמיר מרק שיצר קולקציה מטריפה בשם "קמעות מזל", שעוסקת בזכרונות משירותו הצבאי כלוחם סטי"ל. חגורת ההצלה האישית, שלה למזלו לא הזדקק, שימשה עבורו קמע. בתוספת מוטיבים מקמעות של יורדי ים ילידים מאלסקה, הוא עיצב פרשנות חדשה לבגדים מחויטים במראה מתנפח של חגורת הצלה ובצבעוניות עזה של אדום, צהוב וכחול. האווירה התוססת, הקוהרנטיות בין הדגמים ורמת הביצוע הגבוהה הבהירו את הבחירה בו.

עוד קולקציה שהיפנטה את הקהל, יעיד הפיד של האינסטגרם בשעה שהסתיימה התצוגה, היא "מלבין" של אביתר מאיור, ששיגר למסלול שש דוגמניות במראה של עננים לבנים משייטים בהשראת לבקנות. שוב נושא בעל מטען לא פשוט עם רלוונטיות ביולוגית וחברתית והקשרים של תרבות וזהות, הוצג באסתטיקה מחשמלת גדושה בנפחים צחורים וטקסטורות מנוגדות.

"אופליה" של שירן אפרתי, בהשראת דמותה הטרגית כאהובתו הדחויה של המלט, בלטה בשל הקשר בין הדגמים, שעוצבו בהשראת תיאורי מותה הפיוטיים כפי שהם מופיעים באמנות הפרה-רפאליטית. מערכות הלבוש של אפרתי משדרות לילה קסום בבדים החובקים את הגוף ונושאים אותו עם מלאכת יד מדוקדקת של רקמה ואבני סברובסקי.

את הקולקציה הכי אקטואלית בהיבט היישומי הציגה ולרי שימחוביץ, עם פירוק והרכבה מחדש של בגדים מחויטים המקופלים יחד בצורות שונות לצורך העברת רעיון של תחושת אובדן, אינדיבידואליות וזרות.

עוד אינטרפרטציה מעניינת למחויטים היא "דיסטופיה" של ניב קרן. שחור, לבן ונגיעות של גווני אבן וכן התעסקות עם נרטיב של כוחניות גבריות הולידו קו אלגנטי ורווי בדיטיילים שהניב טוטאל לוק בעל אמירה עכשווית.

באגף "הבנות של" ניתן לראות את קיאן, הבת של המעצבת המוערכת דורין פרנקפורט, שהוכיחה שהתפוח נמצא ממש קרוב לעץ עם אוסף דרמטי ולביש בגווני אפור, אדום וכחול. הקולקציה שבחנה את הדימוי הנשי התרכזה בחזה כמוקד כוח ובלטה בחיבורי טקסטיל של סריגות משתנות, רקמות וחיבורים נעלמים.

קורל סימנוביץ', בתו של רוני המוכר לכם כבעלה של פנינה רוזנבלום, היא דוגמנית צעירה ואושיה בפני עצמה שהלכה בכל הכוח על הקטע הספורטיבי עם רפרציה של בילבי מודרנית בצבעוניות של חאקי, אדום, צהוב וכחול באווירה חורפית. באופן מפתיע, הקולקציה של מתן גליק, שעוסקת בכלל בתרבויות חוץ וקולוניאליזם, היוותה חיבור ויזואלי חזק לזאת של סימנוביץ' - כך שכל אחת מהקולקציות משלימה את השנייה לכדי קבוצה אחת מרהיבה במיוחד.