במשך 40 שנה הציעה משכית, קודם חברה ממשלתית ואחר-כך פרטית, מוצרי טקסטיל ואמנות שנעשו בעבודת-יד על-ידי אמנים עולים, מתוך הערכה לתרבותם ולאסתטיקה של ארצות מוצאם. מוצרי החברה שייסדה רות דיין, התבססו על דגמים ומסורות שהביאו עולי עדות המזרח והפכו ברבות השנים לשם נרדף לאמנות ישראלית מקורית. פיני לייטרסדורף, מעצבת אופנה ילידת הונגריה, שימשה כמעצבת הראשית במשכית. עבודות צורפות, אריגה, רקמה, סריגה ועיצוב האופנה ששילבו פולקלור עם עיצוב מודרני, שימשו כמתנות רשמיות של מדינת ישראל לדיפלומטים וראשי מדינות. אך ב-1994 החברה נסגרה עקב קשיים כספיים, דימוי מיושן והיעדר חלופה הולמת לדיין ולייטרסדורף שפרשו כ-15 שנה קודם.
בסתיו 2013, לאחר עשרים שנות תרדמה, הושק המותג מחדש ביוזמת מעצבת האופנה שרון טל. לאחר ניסיון של כשנה וחצי באלכסנדר מקווין בלונדון ושנתיים של עבודת הכנה ומחקר משותפת וצמודה עם רות דיין, בוגרת שנקר הצעירה הייתה מוכנה להגשמת חזון מרגש - השבת המותג המיתולוגי לחיים. היא לקחה את האיכות והייחודיות - החומרים, הרקמות, הגימורים - אבל לא בהכרח את המוטיב האתני. התוצאות היו מופלאות ומלאות יצירתיות ודמיון; שמלות, חצאיות, עליוניות וכפתנים לערב וליום ממשי, כותנה, פשתן, צמר וטול בסגנון על-זמני, עם או בלי שיבוצי עבודות חריזה, רקמות וכל מיני אפליקציות מקוריות, שהוכיחו כי מדובר באופנת-על מקומית חיה ובועטת שיש לה מה להציע לעולם.
משכית: המשכן החדש ביפו
לפני כחודש פתח את שעריו משכן משכית החדש. כמו קודמו ששכן ביפו במקום בו פעלה מסעדה ("קרן" של חיים כהן), גם החדש באופן מקרי לחלוטין, הוקם על חורבותיה של מסעדה יפואית אחרת ("קורדליה" של ניר צוק). המשכן המחודש, במבנה אבן מואר ועתיק, עם תקרה גבוהה ורצפה מצוירת, עוצב (על-ידי יובל אליהו מסטודיו "ארטישוק") על בסיס הקונספט של הכל תחת מטריה אחת; תפירה, תצוגה, מדידה, התאמה, מכירה, הכל נעשה כאן. בחלל רחב ידיים (כ-300 מ"ר) בין קירות אבן אותנטיים, שולחנות עץ אורן ירושלמי, רצפת עץ מפירוקים ומתקני תצוגה ממתכת שחורה.
ב"אטלייה" שדלתותיו זכוכית, נעשית תפירה במכונות וביד והמבקרים יכולים לראות את התופרות בעבודתן. יש חדר תצוגה גדול עם דגמי הקולקציה הראשונה שהציגה טל, כולל העליונית שנמסרה כשי על-ידי אשת הנשיא עליזה ריבלין למישל אובמה, כמו גם דגמים חדשים. יש חדר נפרד לכלות ובצמוד לו חדר מדידה מרווח. באופן ראוי לציון, שמלות הכלה (שאינן בהכרח שמלות כלה; הכל בהתאם להעדפה אישית) נושאות תגיות מחיר. אין פה מצב מדאיג של עלויות עלומות. הכל נמסר מראש ולא רק בפגישות אישיות מלחיצות. בתקרה, מיצג אומנות בפני עצמו, שזור חבל עבה באורך של כ-1,000 מטרים.
מוצגים כאן גם כלי קרמיקה משולבים רקמת-יד - עבודותיהן של אומניות בדואיות המייצרות בשגב שלום, כפר בדואי בקרבת באר שבע, בהנחייתה של האמנית הבדואית זינב גרביע.
בכניסה ישנה גלריית מסדרון המציגה את ההיסטוריה של בית האופנה מיום הקמתה ועד היום, וכוללת פריטי וינטג' מרתקים. משכן משכית החדש ישמש גם כפלטפורמת אירוח לקבוצות קטנות, כולל תושבי חוץ ותיירים, המגיעים לכאן, היום כמו אז, לאחר ששמעו על המותג מפה לאוזן.
לפעמים מעצבים מתארים את עבודתם בשפה פומפוזית שאינה ממש קשורה או לעבודתיהם, אבל כששרון טל אומרת: "רצינו להציע חווית ביקור המשלבת בין יוקרה לאותנטיות ולהעניק לכל מבקר אפשרות לראות את כל תהליך היצירה החל מההיסטוריה, מקורות ההשראה, הפיתוח והייצור ועד לדגמים הסופיים", אפשר להבים על מה היא מדברת.
רות דיין מצידה מאושרת לזכות בנחת בגיל 99: "בית משכית החדש בגרסתו הכל-כך מכובדת ומרשימה הוא תפאורה מושלמת לבגדים המרשימים ויותר מהכל זהו ציון דרך נוסף בחיי המותג". משכית 2016, האופנה הנכונה אם את שרת תרבות בפסטיבל קאן, אשת ראש הממשלה בטקס זיכרון באנטבה, כלה עם טעם מקורי וייחודי שלא רוצה להיראות כמו עוגת קצפת רבת שכבות וחומרים מתחלבים או מתלבשת באשר היא שיודעת להעריך אופנת על מקומית ששווה את המחיר.
טווח מחירים:
שמלות: החל מ-1,850 שקלים; חולצות: החל מ-700 שקלים; מכנסיים וחצאיות: החל מ-1,200; שמלת כלה למכירה: החל מ-7,500 שקלים
משכן משכית, רח' הצורפים 14 יפו (סמטת אבולעפיה). ניתן להשיג גם בחנויות המותג במלון הילטון תל אביב, רח' הירקון 205, תל אביב וביפו העתיקה, רח' מזל דגים 2, תל אביב
דגמים מתוך הקולקציה החדשה
