בווידיאו: קנדל ג'נר מגיעה לשדה תעופה בלוס-אנג'לס בטופ לנז'רי מעל חולצת טי, מאי 2016.
טרנד הלנז'רי כביגוד אינו דבר חדש, אבל בשנים האחרונות נראה שהוא פופולרי מתמיד. אם בעבר מחוכים, חזיות ובגדי-גוף שימשו רק מוזיקאיות בהופעות בימתיות או את מי שרצתה לעורר פרובוקציות, היום הם נראים דרך קבע ברחוב ועל השטיח האדום.
מראות של חזייה מציצה מבעד למחשוף או מחוך הנלבש בתור טופ, כבר אינם נחשבים לרבי-תעוזה ואקסטרימים, אלא לטרנד מוכר וקביל. קים קרדשיאן בשמלת תחרה לבנה שנראית גם כמו כתונת לילה, קייט בלאנשט בחלוק סאטן ורדרד וויקטוריה בקהאם בשמלת קמיסול - אינם מראות סנסציוניים או חסרי תקדים, אלא לוקים נוטפי שיק. ממש כמו קונטורינג או שמלת בת-ים, זה הפך לסגנון מיינסטרימי לכל דבר.
אין הכוונה לביגוד ברוח לנז'רי, כמו למשל זה שנראה רבות בקולקציות של ויויאן ווסטווד, ז'יבנשי, סן לורן ודולצ'ה וגבאנה, אלא בממש פריטי לנז'רי שאינם עוד סמויים מן העין. כותנות, קמיסולים, בייבי-דולים, חלוקי משי, מחטבים, גוזיות - כולם נלבשים כפריטי ביגוד. underwear as outwear כפי שמכונה הטרנד בחו"ל.
כמובן, לא כל פריט לנז'רי יכול להתאים להופעה בציבור. קאפ חזייה מתפוצץ וציצי נשפך מהצדדים לא ייראו יפה ולכן רצוי להקפיד על פיטינג מושלם. פריט שמכסה יותר עדיף על כזה שמכסה בקושי. אחרי הכל, את לובשת לנז'רי בציבור. הנקודה ברורה: את לא חוששת להעז, אבל כדאי להשקיע בלנז'רי פרימיום יפה ומחמיא. כזה שכל פעם שתלבשי אותו תחשבי שממש מצער שהוא רק לנז'רי שאמור להילבש מתחת למשהו. הרבה פעמים שילוב פריטים לכאורה מנוגדים יכול להשלים מראה בלתי נשכח במובן הטוב. דוגמאות מוצלחות: מגפי ברך עם קומבניזון או ז'קט אופנוענים עם קמיסול סאטן ותחרה.
זוהי פרקטיקה של חופש בחירה וביטוי אופנתי שנשים מרשות לעצמן היום מבלי להתנצל. פעם אישה שיצאה לרחוב בשמלת קמיסול מסאטן ותחרה נחשבה לאישה שעובר עליה משהו רע. היום היא עשויה להיחשב לפאשניסטה אמיתית. האופנה התקדמה, וגם אנחנו.