שבוע האופנה של לונדון נחתם שלשום במסיבה לוהטת של מגזין דייזד אנד קונפיוזד המגה-קולי, שחגג 25 שנים. תעשיית האופנה נמצאת כבר עמוק בשבוע האופנה המילאנזי שהחל אתמול ביום עמוס שכלל מציגים חשובים כמו גוצ'י, רוברטו קוואלי ואלברטה פרטי. בהתאם, הרשתות החברתיות כבר התמלאו בתמונות מהחגיגות במילאנו, בעוד שהתקשורת המסקרת מסכמת באכזבה את אותם חמישה ימים בלונדון.
"היצירתיות נאבדה בקולג'" זועקת הכותרת של מגזיןbusiness of fashion, תוך ניסיון להטיל את הבעייתיות על רוח התקופה, שלוחצת על המעצבים להגדיל את תזרים המזומנים על חשבון רעיונות חדשים ויצירתיות באמצעות להטוטי סטיילינג וקולאז' על אמירות שחוקות.
מי שיצאה צדקת בנושא, לצד מרי קטראנזו ועוד כמה בודדים, היא המעצבת סימון רושה, עליה שווה להתעכב לאחר שסומנה כמעצבת שהציגה את הקולקציה הבולטת ביותר לנוכח המסחריות המאכזבת ששררה בשטח.
רושה שיגרה למסלול אוסף קסום ונוקב של צורות תוססות ומרקמים נוגעים ללב. בהשראת תערוכה צילומים של בנות חווה מאת ג'קי ניקרסון שהוצגה לאחרונה באירלנד לצד ציורים, אחד מהם בשם "הבנות הקתוליות" של ויליאם ג'ון ליץ', היא השתעשעה בנושא של שמלות קודש, חתונה וטבילה.
אל תוך משחקי נפח אווריריים היא יצקה תחרה בסגנון אנגלי בגווני שחור ולבן, במראה שהוא בו זמנית שמיימי וארצי. היו שם שמלות עם כתפיים תפוחות וקשרים עבים על השרוולים, טופים מפיסות בד מודפסות ומחוברות באגביות ביתית או צווארון ילדותי שצץ מתחת לשמלת משבצות ארוכה.
יריעות אורגנזה, משי טהור וטול הפכו לשמלות שהזכירו קורי עכביש עטורי פרחים רקומים. את העלילה של החווה היא השלימה במגפיים מבריקים במראה גומי בסגנון וולינגטון, ששולבו כמעט בכל מערכות הלבוש. מה שמעניין יהיה לראות, זה כיצד את היא תתרגם את כל הפואטיקה הזו לחנויות בתחילת האביב.
מאחורי הקלעים של התצוגה
יש גם הבלחות של צבע
