בעולם שמורכב מרשימות טרנדים, פרזנטוריות וניסיון להביא את הדבר החם הבא, מרענן לראות בית אופנה מקומי שנמנע מלשחק את המשחק, אך עדיין מצליח להישאר עדכני ורלוונטי. חלק מזה נעוץ בעובדה שבקום איל פו עדיין נמצאים עם האצבע על הדופק וזורמים בכיוון הלך הרוח הסביבתי. סיביל גולדפיינר, שמנצחת כבר כמעט 30 שנים על בית האופנה הישראלי עם השם הכי צרפתי שיש, מספרת על הטרנספורמציה שעבר המותג לאחרונה: "לצערי, עשינו מהלך של צמצום בסטודיו כשגילינו שתעשיית האופנה בארץ השתנתה מבחינה טכנולוגית". אם בעבר הגאווה של קום איל פו התבססה על 100 אחוז ייצור מקומי, היום המצב השתנה. "הבנו שאם אנחנו רוצות לשרוד, צריך להוציא החוצה חלק מהייצור, והדבר יתבטא בעיקר באיכות מול המחירים".
אבל אל תצפו לצניחת תג המחיר בקולקציית החורף של קום איל פו, בהשראת המניפסט של לי אדלקורט "פאשן איז דד", על כך שאם לא יבואו מעצבים וישתמשו בבדים היקרים האופנה תיעלם לנוכח המגמה של שימוש בבדים זולים יותר בכדי להרוויח. "הליין שלנו עדיין יקר בגלל הייבוא האישי של הבדים והעבודה המקומית שהיא הרבה יותר יקרה". ואם מישהי תהתה לרגע לאן נעלמה האקטיביסטיות, גולדפיינר מתייחסת גם לעניין המידות. לבית אופנה שעיקר הכנסתו נובעת מנשים שהשתחררו מצה"ל לפני למעלה מעשרים שנים לפחות, חייבת להיות עמדה בעניין. "חיפשנו איך להסתכל על הנושא הזה של להתנגד למדידה, ומשם התקדמנו לעניין של למרוד".
החיפוש אחר נשים מורדות קיבל משמעות אישית העונה עם תאיר קמינר, בתה של סיביל שישבה חצי שנה בכלא הצבאי בשל סירובו של הצבא לאפשר לה לעשות שירות לאומי על רקע התנגדותה לכיבוש. אז איך למעשה הסיפור הזה מתחבר לקולקציית חורף 2016/17?
הנושא השנתי - Measure Me not - שנחשף כבר בקיץ עם מרד במוסכמות לגבי איך נשים צריכות להיראות, מתפתח כעת למרד במוסכמות לגבי איך נשים צריכות להתנהג. חקר עולם ההשראה הרלוונטי הביא את מעצבת הבית, שרון דאובה, למסקנה שתחושת הרצון של הנשים לפרוץ גבולות בא לביטוי במעשים, בשיח וגם בלבוש. לבוש שבמקרים רבים משלב את המסורתי עם המודרני, הנשי עם הגברי, הצבאי עם האזרחי והרך עם הנוקשה. נשים היוצאות אל הקרב כאשר הן מגנות על עצמן בעזרת הלבוש ויצירת שריון שמתקבל מלבוש בשכבות. הנוכחות של אלמנטים צבאיים בולטת ברמיזה במגוון פריטים, כמו למשל בז'קט ג'ינס בגזרת אוברסייז ישרה עם כפתורי מתכת וכיסים גדולים.
הקומבינציה בין מסורתי למודרני באה לידי ביטוי בחיבור בין גזרות צנועות ושימוש בבדים בטכנולוגיה מתקדמת, או להיפך בסילואטה מודרנית וטקסטיל בהדפס מסורתי. דוגמאות לכך ניתן לראות בשמלת מקסי שחורה עם צווארון גבוה מקטיפה המשרטטת דמות של לוחמת חופש עכשווית, נשית ומוגנת, או בחליפה מחויטת בגזרה מודרנית עם דפוס מעוינים בשחור-לבן בהשראה מסורתית.
לוחמות החופש האורבניות ימצאו ביטוי גם באלמנטים עיצוביים כדוגמת צווארון גבוה שניתן למתוח עד מעבר לאף כמחווה לכיסוי פנים בחולצה מכופתרת לבנה בגזרה גברית, או בז'קט אפור מחויט המאובזר בקפוצ'ון גדול הניתן להסרה. מוטיב הקפוצ'ון מופיע בז'קט נוסף באווירה גיאומטרית בגזרה בוקסית, כשהכובע יכול להסתיר את פני הלובשת. צבעוניות האוסף נגזרה גם היא מהשפה של לוחמות החופש, וכך נוספו לפלטה המונוכרומטית גם צבעי אדמה כמו בורדו-בריק, חרדל ותכלת מעושן.
בהתאם ליישום המלצותיה של אדלקורט והלקוחות הקבועות שמצפות לאיכות התואמת את המחירים הגבוהים, נעשה שימוש בבדים יוקרתיים ובטכנולוגיה חדשנית המשלבת מסורת של עבודת יד ברקמה ושזירה של חבל ונוצות. את הבדים מייבאים מיצרנים מרחבי העולם שמתמחים בצמר, קשמיר וקטיפה בשיטות עיבוד חדשניות, והתמחור שנגזר בהתאם יכול ליצור מרד משל עצמו עם טווח שנע בין 590 ל3,500 שקלים. "בקום איל פו האישי תמיד היה פוליטי, אבל הפעם זה באמת אישי מאוד" מסכמת גולדפיינר. ויחד עם זאת, המנטרות החברתיות דווקא נזנחו בקמפיין הנוכחי בו התמקדו הפעם בבגדים עצמם.
טווח מחירים: 590-3,500 שקלים. להשיג בחנויות הרשת ובאתר. בסוכות תתקיים מכירה חד פעמית של מאות סאמפלים ופריטים נדירים מכל השנים. טווח מחירים במכירה: 99-999 שקלים. 14 עד ה-24 באוקטובר, בחנות הדגל של קום איל פו - האנגר 26 נמל תל אביב.
