היסטוריה, היפ-הופ ואופנה תקופתית עם טוויסט: תלבושות הצגת הלהיט "המילטון"

בווידאו: ברק ומישל אובמה מציגים את "המילטון" בטקס פרסי הטוני ביוני השנה והופעה של לין מנואל מירנדה וקאבט המחזמר בטקס.

הדבר הכי חם בברודווי היום הוא "המילטון". מחזמר ברודווי שהביקורת עליו בניו-יורק טיימס נפתחה במילים: "כן, זה עד כדי כך טוב", זכה באופן לא ממש שכיח הן בשבחי הביקורת והן באהדת הקהל. הכתיבה, המשחק, השירה והריקוד נטולי רבב וסוחפים. ומעל הכל, הקונספט החדשני של הצגת סיפורו של אחד ממייסדי האומה האמריקאים והאיש משטר העשרה דולר, אלכסנדר המילטון, במחזמר ראפ והיפ-הופ עם קאסט שרובו ככולו אפרו-אמריקני והיספני, עובד להפליא. יצירתיות גאונית שבאה לידי ביטוי בזיהוי קשרים מרתקים בין דברים נפרדים לכאורה. יצירה מקורית החושפת את ההיסטוריה האמריקאית באור חדש וסוחף אשר התקבלה באהדה מכל עבר, כולל פרסים מרכזיים: גראמי (עבור אלבום הצגת התיאטרון הטוב ביותר), פוליצר (עבור הדרמה הטובה ביותר) ו-11 פרסי טוני (כולל עבור המחזמר הטוב ביותר).

"המילטון" עלה לראשונה בפברואר 2015 באוף-ברודווי, מופעים תיאטרון בניו-יורק מחוץ לאולמות הממסדיים והגדולים. אבל בדומה להצגות אחרות שהחלו את דרכן באוף ברודוויי וזכו להצלחה, גם "המילטון" הגיע, באוגוסט 2015, לאולם גדול ("תיאטרון ריצ'רד רודג'רס" ברחוב 46). ההצלחה הובילה אף להפקה מקבילה בשיקגו. נכון לעכשיו, מתוכננות עוד כ-300 הצגות עד ספטמבר 2017, אם כי כרטיסים ניתן להשיג רק החל ממרץ 2017 (בשיקגו) ומאי 2017 (בניו-יורק). בסתיו שנה הבאה יעלה "המילטון" במקביל גם בווסט-אנד בלונדון. "פנטום האופרה" עלול בהחלט לאבד את מקומו בראש רשימת הצגות ברודווי המצליחות אי פעם.

"המילטון" נכתב על-ידי לין מנואל מירנדה (36), שחקן, יוצר, ראפר וכותב אמריקאי ממוצא היספאני שגם כיכב עד יולי השנה בתפקיד הראשי של אלכסנדר המילטון. הוא נודע קודם הצלחת "המילטון" בעיקר בזכות כתיבת המוזיקה לגרסת הבמה של "מעודדות צמודות" ו-"In The Heights", עוד מחזמר ברודווי שכתב וגם גילם בו את התפקיד הראשי. מחליפו ב"המילטון" היום הוא חוויאר מוניוז.

ב-2008, בזמן שהיה בחופשה, קרא מירנדה את הביוגרפיה על אלכסנדר המילטון מאת רון צ'רנו (2004). הוא הושפע מאוד מהספר וכתב ראפ על המילטון להופעתו המתוכננת בערב השירה, המוזיקה והמילה המדוברת של הבית הלבן ב-2009. עד 2012, מירנדה הופיע עם אוסף של 23 שירים על חייו של המילטון. השירים באוסף זה, ה"המילטון מיקס-טייפ", הפכו לאחר מכן, בגרסה זו או אחרת, לשירי המחזמר "המילטון" בבימוי תומאס קייל וכאמור עם מירנדה עצמו בתפקיד הראשי. במרץ השנה, מירנדה וחלק מהקאסט של "המילטון" הופיע בבית הלבן בהמשך להזמנה אישית של בני הזוג אובמה. לין מנואל מירנדה הפך לכוכב על; הוא הוזמן לכתוב מוזיקה לסרטים כמו "מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר" ול"מואנה" ו"בת הים-הקטנה" (גרסת לייב-אקשן) של אולפני דיסני. החודש אירח פרק ב"סאטרדיי נייט לייב" ובקרוב יצטלם לסיקוול המסקרן ל"מרי פופינס" לצד אמילי בלאנט.

על עיצוב התלבושות ב"המילטון" אחראי פול טזוול, בוגר בית הספר לאומנויות בצפון קרוליינה ובית הספר לעיצוב תלבושות ותפאורה באוניברסיטת ניו-יורק אשר זכה בעבר בפרסי אמי וטוני עבור עבודתו בהפקות תיאטרון, מחול ואופרה, בין היתר, "הצבע ארגמן", "ברנשים וחתיכות", "ממפיס" ו-Bring in 'da Noise, Bring in 'da Funk'.

בעבודה על המילטון, טזוול עשה מה שתמיד הוא נוהג לעשות כשמדובר בסיפור שמתרחש בתקופה מוגדרת ועוסק בקבוצת אנשים מסוימים. הוא פנה לתחקיר ברשת ובחן תמונות ביגוד כלליות מן המאה ה-18 ודיוקנאות של גיבורי המחזמר, כולם דמויות היסטוריות. באותו זמן הוא אסף גם תמונות אופנה עכשווית שניתן למצוא בה השפעה מן הסטייל של המאה ה-18, אבל גם תחושה מודרנית וגזרות עדכניות. התוצאה, מלתחת מיקס של שני הכיוונים. עקרון המיקס הפוסט-מודרני הטבוע ב"המילטון", לא דילג על הביגוד. אל תחפשו פה אותנטיות ונאמנות למציאות ההיסטורית. איש בהפקת המחזמר לא התכוון לכך.

אלכסנדר המילטון ואבות האומה האמריקאית האחרים ב"המילטון" מוצגים באופן מרגש ומעניין והביגוד שלהם תורם לכך רבות, כמו גם לווייב העכשווי שאליו התכוונו היוצרים. האופנה המסובכת של המאה ה-18 הפכה ב"המילטון" לקלילה וחביבה. המורכבות הועלמה לטובת מינימליזם ורגישות מודרנית.

כצפוי, גברים לובשים פה מעילי מדי צבא בסגנון המאה ה-18, ונשים לובשות חצאיות ושמלות סאטן עם מחוכים, אבל אלו לא תלבושות מהפקה טלוויזיונית של ה-BBC הנאמנה ככל האפשר למציאות ההיסטורית, אלו תלבושות המייצגות את המתלבש באמצעות צבע וסגנון. אלכסנדר המילטון, למשל, לובש הרבה ירוק לא מפני שירוק היה הגוון החביב על שר האוצר הראשון של ארצות-הברית, אלא מפני שזהו צבע הכסף בתודעה האמריקאית.

כסטודנט צעיר בתחילת המחזמר, המילטון לובש מעיל זמש חום. עם גיוסו לצבא והפיכתו לקצין תחת ג'ורג' וושינגטון, הוא לובש מדים. לאחר הניצחון במלחמת העצמאות כשהוא נעשה מדינאי, הוא לובש את ירוק-שר-האוצר. משם, כשהוא מתבגר וחווה אובדן, המראה שלו נעשה קודר יותר. בדו-קרב בו הוא נהרג, הוא לובש מעיל שכמייה שחור.

שלוש האחיות סקיילר - רעייתו הראשונה של המילטון, אלייזה סקיילר ושתי אחיותיה, אנג'ליקה ופגי - מייצגות ב"המילטון" נשיות ורומנטיקה. אנג'ליקה החזקה, העצמאית ומלאת האנרגיה לובשת שמלות בגוונים חמים. אלייזה הנעימה והכנה לובשת גווני פסטל. ופגי הצעירה מבין השלוש לובשת צהוב רך. הדקורטיביות בביגוש שלהן, בניגוד למה שהיה נהוג בזמנן, מינימלית ופשוטה. החומרים הם בעיקר משי טאפטה לשמלות בגלל הפריכות העמידה, הקלילות והתחושה הכללית של המאה ה-18.

הביגוד של ג'ורג' וושינגטון מקביל לזה של המלך האנגלי אותו זמן ג'ורג' ה-3 על מנת ליצור איזון בין שני המנהיגים ולבטל כל נראות של עליונות הבריטים. הביגוד של ארון בר, ממייסדי המפלגה הדמוקרטית ומי שירה למוות בהמילטון במהלך דו-קרב ביניהם, הולבש בסגנון שמרני ככל האפשר כדי להמחיש עד כמה דמותו הייתה מבוקרת. ג'ון לורנס, חייל ומדינאי שנהרג בקרב בגיל 27 בלבד, מציג כל הזמן אלגנטיות צעירה. תומס ג'פרסון, מחבר הכרזת העצמאות של ארצות-הברית והנשיא השלישי, לובש סגול נוסח ג'ימי הנדריקס ופרינס להמחשת הסטטוס הפופולרי שלו כשל כוכב רוק.

כל הדמויות ההיסטוריות הללו לבשו בימיהן פחות או יותר אותם בגדים, אבל ב"המילטון" נמנעו במכוון מייצוג מראה שלהם מן הבחינה הזאת והלכו במכוון על ההפך, תוך סנכרון עם הסאונד וסגנון הסיפור המודרניים. המלך ג'ורג' הוא היחיד שהולבש באופן התואם דיוקנאות אותנטיים שלו, במיוחד אלו בהם הוא נראה במעיל האדום הידוע של חיילי הצבא הבריטי אז, (ה-"Red Coats" כפי שהם כונו). הוא מייצג כך את הסדר הישן בעולם לפני עצמאות אמריקה. סדר ישן שנראה פה אנכרוניסטי. הוא גם הגבר היחיד ב"המילטון" שמשדר גנדרנות שהייתה שכיחה למדי בקרב גברים באריסטוקרטיה של התקופה הג'ורג'יאנית.

חליפת המדים נוסח חיל החי"ר של צבא ארצות-הברית בזמן מלחמת העצמאות זכתה לטאץ' צעיר; מערכת לבוש שכוללת בלייזר כחול נייבי ארוך עם שולי בז' וכפתורי כסף, וסט ומכנסיים תואמים, חולצה לבנה עם קשירה בצוואר ומגפי רכיבה שחורים עם שוליים עליונים חומים. אאוטפיט אלגנטי ומחמיא שעוצב עם מחשבה על צורכיהם של רקדני מחול מודרני, ופחות אלו של חיילים. נשים המגלמות ב"המילטון" הן תפקידי נשים והן תפקידי גברים, נראות נפלא בחליפות האלו. וכולם משדרים נוחות וחיבור לתלבושות, כאילו היו חולצות טי, ג'ינס וסניקרס.

האיש משטר עשרה הדולר, הנשים בחייו וכל שאר האבות המייסדים ב"המילטון", דמויות מוכרות לאמריקאי הממוצע משיעורי היסטוריה בבית-הספר, הפכו להיות כוכבי פופ, לא רק בזכות מחזמר עם מוזיקה סוחפת וקאסט מוכשר ביותר, אלא גם בזכות תלבושות אטרקטיביות. אין פלא שתלבושות "המילטון" היו להיט ב"ליל כל הקדושים" האחרון.