בווידיאו: בני הזוג אובמה רוקדים על רקע ביצוע חי של השיר "At Last" של ביונסה, בנשף ההשבעה בשנת 2009.
כשם שהיא נודעה בפעילותה לקידום מודעות לעוני, פעילות גופנית ותזונה בריאה, מישל אובמה נודעה גם כאייקון אופנה. בזכות סגנון הופעה קלאסי, מוקפד ומלא בטחון אך לא מורכב יתר על המידה, היא הפכה למודל לחיקוי. בעוד שבכל הנוגע למשמעת והתנהגות הולמת, היא הושוותה לברברה בוש, בענייני אופנה היא הושוותה רבות לג'קלין קנדי האיקונית. למעשה, מאז קנדי ועד אובמה, לא הייתה גברת ראשונה עם חוש סטייל מפותח כל-כך. לא פעם היא הופיעה ברשימות "המתלבשות הטובות ביותר", כולל אלו הנחשבות של המגזינים וניטי פייר ופיפל.
הסטייל של אובמה תואר כ"אופנה פופוליסטית" (fashion populist), כלומר כזה המשלב ביגוד מעצבים עם ביגוד מותגים עממיים. רעיון חדשני למדי שגם קייט מידלטון אימצה, אך במקרה שלה, עם פחות תעוזה ופחות ורסטיליות. לפני שמונה שנים, עם היבחרו של ברק אובמה לנשיאות, לא היה תקדים או גברת ראשונה כהי עור. מישל אובמה הייתה החלוצה בעניין הזה, מה שנכון לומר גם על הסטייל שלה. בביטחון גמור היא בחרה בטקטיקה מעניינת שאמרה דבר אחד בסיסי: יש מקום לכולם. אובמה לבשה במהלך שתי הכהונות של בעלה יותר מחמישים מותגים, כולל שמלות נשף בהתאמה אישית לאירועים דיפלומטיים, שמלות וחליפות מקולקציות רדי טו וור ופריטים שונים מרשתות המוניות.
היא נתנה הזדמנות למעצבים צעירים כמו ברנדון מקסוול, כריסטיאן סיריאנו וכמובן ג'ייסון וו (שעיצב את שתי שמלות טקסי ההשבעה), למעצבים זרים המבוססים בארצות-הברית כמו פרבל גורונג הנפאלי, נעים קאן ההודי, איזבל טולדו הקובנית, קרולינה הררה הוונצואלית, מוניק לולייה הצרפתייה, וכמובן גם למעצבים ובתי אופנת מבוססים כמו טום פורד, דיאן פון פירסטנברג, אוסקר דה לה רנטה, מרקזה, אלכסנדר מקווין, קנזו, ורסצ'ה, וכו'.
היחסים עם המעצבים היו תמיד בפסים מקצועיים. הם עיצבו ביגוד ערב או יום בהתאם לדרישות, ולא ידעו בדרך כלל באיזה אירוע ספציפי ישמש הדגם שלהם. קרה שהם הופתעו לראות את גברת אובמה בטלוויזיה עם ביגוד בעיצובם, יחד עם כל האומה, ואז הם רק התרגשו יותר.
פעמים רבות הפגינה אובמה מה שהתקשורת נהגה לכנות "אופנה דיפלומטית", כלומר שמלת גוצ'י, בית אופנת-על איטלקי ותיק, לכבוד נשיא איטליה, ושמלת ורה וונג, מעצבת סינית ניו-יורקית, לכבוד נשיא סין. את ביגוד היומיום הפרטי שלה היא רכשה בעצמה; שמלות קוטור נתרמו על-ידי המעצבים. וזה השתלם להם. מחקר מ-2010 קבע כי תמיכה אופנתית שלה שווה בממוצע עבור מותג כ-14 מיליון דולרים.
בעוד שקייט מידלטון מעבר לאוקיינוס הפכה למכתיבת טרנדים בקרב נשים שחיפשו מודל חיקוי בתחום האופנה הייצוגית עם הטוויסט הצעיר, מישל אובמה הייתה למכתיבת טרנדים בקרב נשים המחבבות שמלות חשופות כתפיים ואלגנטיות במקביל. סגנון שבתחילת דרכה כגברת ראשונה הוביל להרמת גבות, אך בסופו של דבר התחבב על דעת הקהל בעיקר בזכות שתי שמלות בעיצוב ג'ייסון וו מנשפי ההשבעה של בעלה ושמלת מייקל קורס מהתצלום הרשמי של הכהונה הראשונה. בשלושת המקרים היא הייתה אלגנטית להפליא. תפקוד נכון אינו קשור לאורך השרוולים, היא הוכיחה למי שחשב אחרת.
אגב, השוואה חטופה של האופנה של אובמה עם זאת של הדוכסית הבריטית, מגלה כי דווקא הגברת הצעירה פחות מעזה. אובמה מעולם לא נצמדה לגזרות ולצבעים מסוימים וגם לא למעצבים ולמותגים מסוימים. היא גיוונה בלי סוף. אם החוקה האמריקאית הייתה מאפשרת כהונה שלישית לנשיא, יש מקום להניח לא רק שאובמה היה נבחר בשלישית, אלא גם שרשימת המעצבים והמותגים שרעייתו לובשת הייתה מתארכת. מוורוד בייבי ועד זהב בוהק, מקשמיר ועד סאטן, מקולור בלוק ועד פרינטים פרחוניים או מפוספסים, משמלות באורך הרצפה עם שובל ועד שמלות קוקטייל באורך הברכיים, היא אהבה להתנסות עם אופנה. ועולם האופנה אהב אותה בחזרה.
היא הופיעה על שער מגזין ווג שלוש פעמים, יותר מכל גברת ראשונה אחרת, מה שמלמד על הערכתו של "התנ"ך של האופנה" לסטייל שלה וגם על חיבתה האישית לאופנה בכלל. בניגוד למלניה טראמפ שתיאלץ להתמודד עם חרם מעצבים מביך בשל ההתנהלות הבעייתית בעיניהם של בעלה הנשיא הנבחר, מישל אובמה נהנתה מהערצתם של מעצבים רבים, במיוחד אמריקאים הנמנים בדרך-כלל עם המצביעים הקבועים של המפלגה הדמוקרטית.
לא פעם קרה שכלי התקשורת התעסקו יותר באופנה שלה ופחות בתרומתה החשובה שלה בתחומים אחרים. כך או כך, היא הייתה אחת הגברות הראשונות הפופולריות ביותר, כפי שמגלים סקרים עדכניים בנושא. אין ספק שגם האופנה המוצלחת שיחקה פה תפקיד מרכזי. קשה שלא לחבב גברת ראשונה המחייכת חיוך רחב ומדבק, ומשדרת בטחון ונינוחות בשמלת כתפיות שקנתה ברשת עם סניפים בכל פינת רחוב - ומוכרת שמלות יפות ב-99 דולר.
החופש שאמריקה כל-כך מאמינה וגאה בו הוא החופש ללבוש מה שאוהבים. וזה בדיוק מה שמישל אובמה עשתה כל הזמן. החיוך שלה מאפיין אישה שנוח לה וחשה טוב בבחירות הלבוש שלה. הרי הדבר הראשון שהיא שאלה את עצמה כל פעם לפני שהחליטה על משהו ללבוש, כך היא סיפרה למגזין ווג, היה: "האם זה חמוד?".