מחר (חמישי), רגע לפני פתיחת שבוע האופנה המקומי, תושק בתל אביב תערוכה חדשה בנושא אופנה ישראלית. "פסים, נקודות ולפעמים משבצות - שנות ה-60 באופנה הישראלית" תציג אסופה של פריטים נבחרים מאוסף בגדי הסיקסטיז הנדיר והעשיר של גיל פנטו, אספן נוסטלגיה מוכר, כולל כרזות אופנה מאותו עשור ומשקפיים מאותה תקופה מהאוסף של מוזיאון אופטיקנה.
אוצרת התערוכה, שירה פרידמן, נצמדה ללוח השנה העברי ויצרה מחווה פורימית במסגרתה מתחפשת הגלריה לבוטיק תל-אביבי מהסיקסטיז, עשור שהביא עמו משב רוח מרענן לסצנת האופנה בארץ.
סיפור הרקע לתערוכה מתחקה אחר השינוי העולמי שהתחולל בעולם הגרדרובה, שהושפע באותה העת מאווירת השחרור עם חצאיות באורך מיני, שהיתה אז נחשבת לדגם מהפכני, צבעים פסיכדליים, גזרת פדלפון ודפוסים ריאליסטיים בסגנון טאפטים.
אותו עידן השפיע גם על מדינת ישראל הצעירה ורווית הבעיות, שנותרה קצת מאחור עם טרנד מדי הפלמ"ח. בשנות ה-50 עדיין שלט קוד החאקי בעידודו של דוד בן גוריון, והציבור לבש בעיקר בגדי עבודה מכותנה עם חולצת חאקי או חולצה כחולה תוצרת אתא. לכבוד השבת, חולצת הפולקלור המזרח אירופאית הייתה יוצאת לסיבוב בשכונה כחלק מאפקט הצנע ששלט בכל הארץ.
לקראת סוף שנות ה-50, עת השתפר המצב הכלכלי בישראל, שכר מפעל הטקסטיל אתא את שירותיה של המעצבת לולה בר שזכתה לכינוי "המלבישה הלאומית". היא מצידה הכניסה ניחוח של יוקרה, צבעים והדפסים לעולם החאקי.
במקביל גם בית האופנה משכית, שנוסד על ידי רות דיין במטרה לספק עבודה לעולים חדשים, הפך לשם בינלאומי. כתוצאה מכך הצברים מאסו בבגדי העבודה והתחילו לאמץ אורח חיים נהנתני הכולל אופנה, בתי קפה ובילויים כמו בחו"ל.
פתיחה: חמישי, 2 במרץ, בשעה 20:00. התערוכה תימשך עד ה-24 במרץ ותהיה פתוחה לקהל הרחב ללא תשלום. מרכז נווה שכטר לתרבות ואמנות יהודית, רחוב שלוש 42 נווה צדק, תל אביב.