אופנה הנתונה למגבלות כלשהן היא לרוב אופנה חסרת חידושים או ריגושים. לא פעם היא משעממת וצפויה. עם זאת, יש להודות, ניתן לעתים להבחין ביצירתיות מרשימה, וזאת למרות אי החופש הכללי. והעבודה של חנה מרילוס, מעצבת הפונה למגזר החרדי, היא בעיקרה כזאת. מרילוס, בת 28 בסך-הכל, הציגה היום בשבוע האופנה גינדי תל-אביב את קולקציית הסתיו-חורף 2017/18 שלה. הקולקציה הכוללת 25 דגמי שמלות ערב וכלה, אינה דומה לשום קולקציה מקבילה בשבוע האופנה התל-אביבי ולא בגלל הסגנון או החומרים. מרילוס שולטת היטב ברזי קוטור הנשים הידועים גם לקולגות שלה בתעשייה המקומית. הסאטן, הטול, החריזה והאפליקציות, כולם פה. עבודת רקמת הפרחים העדינה לחלוטין אינה נופלת מאלו בשמלות שטיח אדום הוליוודיים מתוצרת בתי אופנת-על ידועים. אבל פה ישנה גם הקפדה על כללים שהיא מודעת להם, ממש כמו קהל לקוחותיה.
הכללים הללו, נוקשים וברורים ככל שהם, תתפלאו לשמוע, לא גרעו דבר. מה שמותר מתגלה דווקא כלא מעט. היו פה ושם שמלות שעבור קהל חילוני עלולות להיראות כשמרניות מדי, אבל מרביתן היו מקסימות למדי. ההשראה שלה, כפי שנמסר רשמית - מגיעות מעולם הפיות. וכבר ממבט חטוף בדגמים הראשונים שהוצגו ניתן היה להבחין בביגוד פנטסטי. כזה שאולי עוצב במחשבה על חרדיות עם אמצעים, אבל עשוי להתאים בקלות גם להפקת יוקרה של אולפני דיסני. מליפיסנט 2, נניח.
כפי שהיא מודעת לכללי הלבוש של האישה החרדית, כך מרילוס גם מודעת למה שקורה בבבתי אופנת-על זרים. היו פה אלכסנדר מקווין וגם ולנטינו, רק בגרסאות אטומות. במובן הטוב. סידור שיער אסוף, בלתי מתאמץ, "פרוע" במידה הנכונה עם קישוטי עלים ופרחים בעיצוב קרן וולף השלים מראות רומנטיים נהדרים. אז אם אתן בעניין של אופנה נשית, רומנטית וסוחפת, אבל לא סבורות שחובה להראות הרבה עור, אז תתחילו לשים לב לחנה מרילוס. לקייט מילדטון זה עבד מצוין.
דגמים נוספים מתוך התצוגה
