שנויה במחלוקת? אמבטיות החלב של קרן וולף הדהימו את שגרירות ישראל בבורמה

איך קרה שמיצג אמבטיות החלב עטור השבחים של מעצבת התכשיטים קרן וולף הפך לשנוי במחלוקת, וכונה "חגיגה בטעם רע" אחרי שסוקר בהתפעלות ברוב כלי התקשורת במיאנמר? כשליאורה זונשטיין, אשת השגריר הישראלי, פנתה לסטייליסט שלו לבן על מנת לדון בתכנית האמנותית שתלווה את חגיגות עצמאות ה-69 בשגרירות במיאנמר, היה ברור לה שמיצג האמבטיות עליו עבד עם וולף במסגרת שבוע האופנה האחרון בתל אביב הוא הדבר הנכון לייצוג ישראל כאומה חדשנית, תרבותית ואופנתית.

"כשראיתי את התמונות ואת הבאזז בתקשורת החלטתי שאני הולכת על זה", אמרה זונשטיין בשיחה בלעדית לוואלה! אופנה, "בדרך כלל רוב השגרירויות מארגנות עבור אירועים מסוג זה מסיבת קוקטייל. זה נוהל די קבוע - באים, עומדים עם הדרינק, מינגלינג, נאומים, אוכל והביתה. בגלל ששילבתי תרבות באירוע הגיעו 450 אנשים במקום 300", היא מספרת. "צריך להבין, מינמאר יצאה מחמישים שנות משטר צבאי, והיא הייתה די מבודדת מהעולם המערבי. מבחינתם זו קפיצה מאפס למאה. אנשים נכנסו לאירוע דרך המיצג האמנותי של קרן והם היו בהלם מוחלט. ניגשו אליי כל השגרירים הזרים ואמרו 'הצבת לנו פה רף מטורף'. אני עדיין מקבלת אימיילים וטלפונים בנושא".

ווולף מוסיפה: "שגרירים מכל העולם עמדו וצילמו עם האייפון מעל האמבטיות, זה היה מאוד מרגש לראות את המיצג שלך עובד על כולם - אנשים מהודו, מברזיל, מארה"ב ומאיטליה. נשות שגרירים שהיו בהמון אירועים בכל העולם יצאו מגדרן".

אז איך הכותרת שהגיעה לארץ קיבלה תפנית כזו?
וולף: "לא נראה שהעורך יודע בכלל על מה מדובר, לא העורך ולא הכתב היו במיצג, שהצליח וקיבל תגובות מטורפות מהקהל ומהתקשורת בארץ ובבורמה. לא היה דבר כזה במשרד החוץ אף פעם. אם מוטי רייף, מפיק שבוע האופנה גינדי שזיהה את הפוטנציאל של המיצג, לא היה נותן לי את ה'אוקיי' להרים את זה - זה לא היה קורה בכלל. בדומה להתלהבות שהייתה בארץ כשהצגנו לראשונה, הם השתגעו מזה שם ופירסמו פרגונים על כך שהחוויה מעוררת מחשבה והתרגשות. אני יודעת שהמיצג הזה ייצג את ישראל ואת השגרירות באופן יוצא דופן, בחדשנות, באמירה ובאסתטיקה. אל תשכחי שאני הייתי שם, אי אפשר לזייף כזו התפעמות. לגבי התוכן, המיצג מביא אמירה פמיניסטית עם חופש ביטוי. 'פה גדול' זה שם התערוכה ובדיוק על זה שמתי דגש - על אנשים שמשתמשים בפה שלהם ובמילים ממקום של הרס, כשהם בעצם יכולים לברוא הרבה טוב. 'החיים והמוות ביד הלשון', כוח והעצמה נשית, אינטימיות לא ממקום של הסתרה ולא יסתמו לנו את הפיות. רק גבר חסר עומק שמחפש כותרות כדי להצדיק את מעמדו השוביניסטי יכול לכתוב דבר כזה. האמנות זה השגרירות הכי טובה שיש לישראל בעיניי, וחבל לי שזה קיבל תפנית כזו בפרשנות של משהו שלא היה ולא נברא".