על פי דיווח של הלוס אנג'לס טיימס מהערב (רביעי), מעצב השיער הבריטי יהודי וידאל ששון מת בגיל 84. ששון, אשר נודע כמייסד 'עיצוב השיער', אחראי לעיצוב תסרוקת ה'קארה' האיקונית והא-סימטרית במחצית השניה של המאה ה-20, וכמי שייסד רשת סלוני שיער מצליחה ברחבי העולם.
הוא נמצא מת בביתו אשר במולהולנד דרייב, קליפורניה. הרשויות מסרו ללוס אנג'לס טיימס שהוא מת "ממחלה לא מוגדרת". ביוני שנה שעברה דיווח הדיילי מייל הבריטי כי ששון סובל מלוקמיה (סרטן הדם).
ששון נולד באנגליה למשפחה יהודית ובמשך כשבע שנים, לאחר פרידת הוריו, שהה בבית יתומים. ב-1948 הגיע לארץ ולחם בחזית הנגב במלחמת העצמאות. עם שובו לאנגליה, החל הכשרה בעיצוב שיער. לאחר שרכש נסיון כ'נער שמפו' האחראי על חפיפות וערבוב צבע שיער, הוא פתח סלון משלו בלונדון ב-1954. ב-1974 השיק קו משלו למוצרי שיער עם הסלוגן שהפך עם השנים למפורסם: "אם את לא נראית טוב, אנחנו לא נראים טוב".
ששון היה דמות מרכזית ב-Swinging London, תקופת שנות השישים בלונדון, אשר התאפיינה בסצינת יצירה צעירה ומשוחררת בתחומי המוזיקה, האופנה והתרבות. הוא טיפל בקביעות בשיערן של שחקניות ודוגמניות. סגנונו כבש את העולם והוא הקים רשת בינלאומית של מספרות, ושל בתי ספר לספרות. עיצובי השיער שלו היו קלים לתחזוקה ומודרניים. פעמים רבות ניכרו בהם קווים גיאומטריים, שעשו רושם של גזירה מסובכת, אבל למעשה הושגו די בקלות וללא כל שימוש בחומרים, אלא תוך הסתמכות על הברק הטבעי של השיער.
מבין עיצוביו המפורסמים ביותר ניתן למנות את התסרוקת הקצרה של מיה פארו בסרטו הקלאסי של רומן פולנסקי "תינוקה של רוזמרי" (1968) ותספורת הקארה של המעצבת הבריטית מרי קוואנט, אחת היוצרות המפורסמות של התקופה, האחראית בין היתר לחצאית המיני.
ב-1975 עבר ששון ללוס אנג'לס, שם התגורר עד מותו. את קו מוצרי הטיפוח על שמו מכר ב-1982 לחברה שנרכשה מאוחר יותר על ידי פרוקטר אנד גמבל, אך המשיך לקבל תמלוגים. עם זאת, ב-2003 תבע את פרוקטר אנד גמבל, בטענה שהחברה מחסלת את המותג שלו. ב-2004 הגיעו שני הצדדים לפשרה.
ב-2010 סיפור חייו הוצג בסרט התיעודי: "וידאל ששון - הסרט".
ששון היה נשוי ארבע פעמים והיה אב לשלושה ילדים.