מסתבר שדיאלוג בין מיוצ'ה פראדה לאלזה סקיאפרלי אכן בעייתי. בתחילת השבוע פרסם הניו יורק טיימס כי תערוכת האופנה המתוקשרת של מוזיאון המטרופוליטן במנהטן, 'סקיאפרלי ופראדה: שיחות בלתי אפשריות", שנפתחה במאי וננעלה ביום ראשון האחרון, לא סחפה את הקהל הרחב. מספר המבקרים עמד על 339,838 בסך הכל, מה שלא אפשר לתערוכה לקבל את הכותרת הנחשקת 'להיט'. לשם השוואה, תערוכת האופנה מהשנה שעברה, 'אלכסנדר מקווין: יופי פראי', גרפה מספר כמעט כפול של מבקרים והפכה לתערוכה המצליחה ביותר של המכון לתלבושות.
על אף שיש הגורסים כי לא הייתה ציפיה לעקוף את הנתונים הפנומנליים של מקווין קשה להתחרות בסיפור התאבדותו הדרמטי או בעובדה שבית האופנה על שמו עיצב את שמלת החתונה של קייט מידלטון - מסתמן שהמספרים נמוכים בכל קנה מידה. התערוכה שעסקה בלבושם של גיבורי העל מ-2005, למשל, קיבצה יותר מחצי מיליון צופים.
השאלה מדוע 'סקיאפרלי ופראדה: שיחות בלתי אפשריות' התקבלה באדישות יחסית קשורה ככל הנראה לנושא הנדון בה. על פניו, שמה של פראדה, אחת ממעצבות האופנה הידועות בעולם כיום, היה אמור למשוך את הקהל הרחב; בעוד ששמה של סקיאפרלי, מעצבת מתקדמת שנקשרה עם הזרם הסוריאליסטי במחצית הראשונה של המאה ה-20, נועד כדי לקרוץ לאנשי תעשיית האופנה. עם זאת, נדמה שהחיבור בין שתי הנשים, שכמובן לא נפגשו (פראדה עודה בחיים; סקיאפרלי סגרה את הבית האופנה על שמה ב-1954), נראה מאולץ וההפקה התקשתה לבודד את ההשפעה של האחת על עבודתה של האחרת.
אדר ריכטר ממערכת וואלה! אופנה, שביקרה בתערוכה בחודש שעבר, ציינה כי "התצוגה הייתה אכן מרשימה. השמלות, ובמיוחד אלו של סקיאפרלי, היו מדהימות ואופן ההצגה עצמו היה ייחודי כל פני הבובות כוסו בעור ובחומרים אחרים. עם זאת, ולמרות סרטים במקום שדימו שיחות בין שתי המעצבות, לא היה ברור מה הקשר הספציפי ביניהן. העובדה ששתיהן נשים ושתיהן איטלקיות אינה חזקה מספיק. לצורך העניין זו הייתה יכולה להיות שיחה עם אנה וינטור או קרל לאגרפלד".
בית האופנה סקיאפרלי שב לחיים
