קייט ווינסלט בראיון שער לווג? נשמע מבטיח ומסקרן, במיוחד כשאתר המגזין מבטיח שיחה כנה על אהבתה החדשה של הכוכבת, סרטיה וחייה החדשים. אבל למרבה האכזבה, זוכת האוסקר לא ממש נראית כמו עצמה על השער.
בתמונה שצילם מריו טסטינו לגיליון נובמבר (וללא ספק בגרסתה הגולמית הייתה יפה וכנה), בת ה-38 נראית כאילו רוטשה על ידי טכנאי פטושופ לחוצים שהחליטו למחוק מפניה כל סממן של גיל או פגם כלשהו. הבלונד הוא בלונד קומיקס צבעוני, כחול העיניים נראה כאילו צוייר בצבע מים בלתי מהול והוא חסר כל דמיון לגוון הכחול-אפור האמיתי של ווינסלט, ועור הפנים והצוואר מתוח וחלק כמו חרסינת חדר אמבטיה חדשה. התוצאה - תמונה דמויית אנימציה עם ממד פלסטי-מלאכותי דומיננטי. דבר לא נותר מן היופי הטבעי של ווינסלט. מצערת במיוחד ההתעלמות מיופיה הקורן בימים אלו בזמן של הריון מתקדם. אבל כן נרשם לחובת ווג ארצות הברית עוד שער כושל ומאכזב חסר כל תחושת אנושיות וטבעיות מהסוג שאפשר למצוא בווג הבריטי, הצרפתי או האיטלקי.
מדוע הריטוש המוגזם חוזר על עצמו פעם אחר פעם בגרסה האמריקאית של 'התנ"ך של האופנה'? ככל הנראה לחץ על העורכים, כולל על אנה ווינטור, למכור כמה שיותר גיליונות. ועל מנת לשכנע את הצרכן האמריקאי להעדיף דווקא את ווג על פני כל שאר אינספור מגזיני האופנה, נעשה מאמץ להציג בפניו את אידאל היופי המקומי, גם אם המראה בלתי אותנטי, מדומיין ממש וחסר כל אחיזה במציאות. מבעד לשערי המגזין, היופי האמריקאי מפוסל, דרמטי, חסר כל פגם טבעי או פגיעות כלשהי. קמטים, נמשים וצלקות הם חלק מפנינו והרבה פעמים נושאים משמעות, מהות וערך. הם בפירוש אינם משהו חסר חן שיש להעלים לחלוטין.
זוהי לא הפעם שהראשונה שתמונה של ווינסלט עוברת ריטוש פרוע. תמונה גוף שלה על שער מגזין הגברים GQ מינואר 2003 נמתחה לאורך באופן שהציג אותה כגבעולית וארוכת רגליים מחוטבות. אז, היא ביקרה פומבית את ההחלטה להציגה כבעלת צללית דוגמנית ואמרה שהיא לא אוהבת את התוצאה, ויותר מזה, היא טענה שאין לה שום רצון להיראות כך.