בשנת 1955 השיקה קוקו שאנל את מה שעתיד להיות אחד התיקים המפורסמים בעולם, שני רק לבירקין של הרמס. היה זה דגם קטן ומעודן במובהק למעשה גרסה מעודכנת לתיק שיצרה בסוף שנות ה-20 - בעל רצועת שרשרת ארוכה, אשר אפשרה את תלייתו על הכתף במטרה לשחרר את ידי האישה מנשיאתו. אולם, נוח ופרקטי ככל שהיה, הפרט שהפך אותו לאיקוני היו פני השטח שלו בד מרופד ששוסע בתפרים אלכסוניים מוצלבים שיצרו דוגמת מעוינים תפוחים.
ה-2.55, השם שניתן לתיק הקלאסי שהושק בחודש פברואר של אותה השנה, שאב את השימוש ב'קווילט', אותו מרקם המזכיר שמיכת פוך, מסצנת מרוצי הסוסים. אל מוחה של שאנל הוא הגיע דרך לבושם של הרוכבים, שהמעצבת על פי האגדה אהדה אהדה יתרה, אשר כלל בין היתר מעיל הדוק ומרופד באותה הטכניקה, שנועד להגן על גופם וגם לחמם אותו.
הבחירה בקווילט עבור התיק שלה, הייתה יותר מבחירה מוצלחת או פרובוקטיבית לזמנה הדפנות העבות יצרו תיק עמיד במיוחד, שהגן על תוכן התיק. בנוסף, הן שמרו על נפחו, ועל ידי כך הבדילו אותו מעיצובים אחרים מאותה התקופה. ועדיין, למרות האיכויות השימושיות, זו הייתה הפעם הראשונה שהטכניקה הפכה לאופנה, שהקימה אחריה אין ספור חקיינים.
טכניקת ה'קווליטינג' (Quilting), כלומר יצירת משטחים הבנויים משתי שכבות בד ומשכבת מילוי, המהודקות בדוגמת רקמה ספציפית, היא אחת משיטות היצירה העתיקות בתחום הטקסטיל. יש הגורסים כי עדויות ראשונות לה מגיעות עוד מתקופת מצרים העתיקה, כשבאלף האחרון היא חלק בלתי נפרד מהתרבות האנושית. בתחילה שימשה לשמיכות או לכיסוי קיר, כפי שמדגימות תרבויות רבות ממונגוליה ועד אפריקה, אולם בשלבים מאוחרים יותר בהיסטוריה הפכה באירופה כבסיס לביגוד. בימי הביניים, פריטים מרופדים מסוג זה היו כשריונות קלים או כמיני תלבושות למעמד האצולה, כשבמאה ה-20 לבשו צורה של ביגוד ספורטיבי וצבאי עבור פעילויות שדרשו הגנה מסוימת לגוף, מרכיבה על אופנוע ועד ז'קטי טייסים.
אפשר רק לנחש שאותן אפשרויות שהסעירו את דמיונה של שאנל עם השימוש בקווילט (הדוגמא צוטטה בבית האופנה אחרי מותה למעילי אופנוענים ושאר דגמי תיקים נוספים), גירו גם את מוחם של מעצבים עכשוויים. בחורף 2012-13 הדוגמא המרופדת אם כל מעילי הפוך זוכה לעדנה ולתשומת לב גדולה מהרגיל, ובשיטת הזליגה המקובלת בתעשייה, היא כעת עושה דרכה מהקודקודים היצירתיים ועד לאחרונת רשתות האופנה ומתבססת כמגמת ענק.
האפשרויות הבלתי נגמרות של הקווילטינג
הטכניקה למעשה לא נעלמה כלל, היא פשוט זוכה לשימושים נרחבים ולהדגשה יתרה בסדר היום האופנתי. הערגה הנוכחית לקווילט קשורה עבותות בשני בתי אופנה, ושלא במקרה, שניהם בריטיים. ההחלטה של כריסטופר ביילי מבית ברברי לחקור את הטקסטורה השמנמנה והשימושית, הייתה קשורה לסיפור המסגרת הן בקולקציית הגברים והן בקולקציית הנשים. הכותרת הכללית כונתה 'מהעיר לשדה', ובגדול תפסה חזות אנגלית אפרפרה, שאפשר לנעוץ אותה בתקופה שבין מלחמות העולם. מעילי קווילט, ששימשו טייסים ומיני צרכים צבאיים אחרים, היבהבו בין חצאיות פפלום לשמלות פשוטות בכוונה, והוכיחו כי בשמירה על פרופורציות מהודקות וחומרים יוקרתיים, הם מסוגלים לנער מעל עצמם אבק או כל חזות מיושנת, ולהפוך למודרניים. הטקסטורה, שיש שרואים בה כעשויה בדמותם של יהלומים, אף פיסלה תיקים גדולי מימדים, ששיחזרו במידת מה את האיכויות של ה-2.55, מוכיחים כי הנוסחה נותרה רלוונטית ואלגנטית שישים שנים לאחר מכן.
גם להתעוררותו של בית האופנה בלסטף, שנוסד באנגליה ב-1924 והושק מחדש בשנה שעברה, עם המעצב הראשי מרטין קופר בראשו, יש חלק לא קטן בהתעניינות הנוכחית בקווילט. בלסטף, שזכה להכרה בזכות פיתוח של בד מצופה ודוחה מים, נעשה ספק ביגוד עבור רוכבי אופנועים, והציע מלבד מעילי שדה ומעילי טייסים תפוחים, גם מכנסיים מרופדים במקומות אסטרטגיים, כדי להגן על הרוכב מפני שפשופים פוטנציאליים. תחת השרביט של קופר, ועם יואן מקרגור כפרזנטור, הפכה המורשת הספורטיבית הזו לאופנה של ממש. מעילי הניילון הפונקציונליים, חלקם הגדול מקווילט בצבע זית או פטרול, עוצבו בגזרות צרות ובשילוב פרטים המהווים סמלי סטטוס (עורות אקזוטיים או אביזרי מתכת). מנגד, ז'קט האופנוענים המיתי, שכוסה במפרקים, בדשים ובחזית בטקסטורת כריות-המעוינים המדוברת, עודכן וקוצר עבור שני המינים, מזמן אליו את הנשיכה המרדנית של ג'יימס דין, רק בלי לקחת ברצינות את הצורך להתפלש בבוץ.
הגרסאות של קופר וביילי לפריטי קווילט - כמו גם אלו מתוך קולקציות החורף של קנזו, טומי הילפיגר או רשתות כזארה או קסטרו, אם למנות טיפות מתוך גל עצום - בוודאי נוחים פחות לרכיבה על כלי רכב דו גלגלי, אבל בתמורה עשויים לספק את תאוותם של אנשי האופנה. בגלגול הזה, הקווילט הפך מפרקטיקה של הגנה לאסתטיקה, לאמצעי לקישוט הבגד ולחומר עבה ורך שיכול לחרוג מהקווים הבנאליים. בכל זאת, יש מעט מאוד בעולם האופנה שמסוגל לתפוס את הציפורים המכונות ספורט-אלגנט במכה אחת.