לנפוש מחוץ לעונה

לקיץ ולחורף כבר אין משמעות בעולם האופנה. לא רק משום שהקיץ הבא מוצג בראשית החורף הנוכחי, ולא בלבד בגלל העובדה שכעת, בשלהי חודש נובמבר, מפנות חנויות היוקרה של מותגי העל מקום על הקולבים, שעד כה איכלסו את מיטב הבשורות המכוונות לעונה הקרה, לטובת קולקציית מעבר חדשה, צבועה כולה בצבעי אביב. אם כבר יטענו חוזי הטרנדים, המטרה היא להגיע למצב מוזר – אופנה נטולת עונות, שמקדשת התחדשות מתמדת ושאינה תלויה בראשיתו או בסופו של החום השנתי.

החלוקה המסורתית אינה תקפה עוד. עד לפני שנים אחדות, רוב בתי אופנת העילית הסתפקו במספר מצומצם של קולקציות מוגדרות. עונת אביב-קיץ, עונת סתיו-חורף, והמבוססים באמת – שגם פנו לקהל אמיד ביותר - היו מצרפים לתמהיל גם קולקציית ריזורט צנועה בהיקפה ולרוב קלאסית בטעמה, שהייתה מושקת בסמוך לחופשת החורף וחג המולד, ונועדה לספק את צרכי האליטה לנופש ביעדים חמים, בזמן שחציו הצפוני של כדור הארץ קפוא.

המצב הזה השתנה, וללא היכר. בעשרים השנים האחרונות, עם דגש ברור על העשור האחרון (והחרפה ברורה בשלוש השנים שחלפו), קשה למצוא ולו מותג אחד שפועל בספירה הבינלאומית שאינו מציג ריזורט, קרי עוד מקבץ שלם של דגמים חדשים בשנה. מכאן, הדרך אל קולקציה נגדית המכונה 'קדם סתיו' (ריזורט הוא בפועל 'קדם אביב') כבר נסללה במהירות יחסית. בעולם תאב חידושים, עונות הביניים האלו, שבסופו של דבר נועדו לספק הזדמנות להכניס אל החנויות בגדים קלאסיים, מסחריים, שאינם תלויים בשיקולי מגמות הזויים, תופחות ללא היכר; מאבדות בכל רגע נתון את מטרתן הראשונית – לקשר בין העונות הגדולות. הן נעשות למומנט משמעותי בפני עצמו, שזוכה לקטלוגים, תצוגות אופנה וסקירה מסיבית מטעם מבקרי האופנה.

וכמובן – גם קמפיינים. אחת העדויות הברורות למעמדן המתעצם של עונות המעבר, מלבד היקף הפריטים בקולקציה שהולך וגדל בהתמדה, קשורה למסעות הפרסום. אם עד השנתיים האחרונות הקדישו בתי האופנה את תקציבי הפרסום בקמפיין עונתי שהתפרס על פני כמעט חצי שנה, אשר חולק לתמונות הקשורות לביגוד ותמונות הקשורות לאביזרים נלווים המיועדים אל הקהל הרחב דווקא כמו בישום, משקפי שמש ותיקים, הרי שכעת עונות הריזורט זוכות לטיפול נפרד ואיכותי. מי שיפתח את מגזיני האופנה הגדולים לחודש דצמבר 2012 (שבאופן אירוני הושקו בתחילת נובמבר הנוכחי) יגלה מקבץ עז של קמפיינים חדשים שמטרתם לקדם את קולקציות הריזורט השונות. כל אחד מהם מופק לעילא, עם סוללה של פרזנטוריות, צלמים נחשבים ואתרי צילום אקזוטיים, המשכיחה את העובדה שאך לפני בקושי שלושה חודשים, באמצע החום הגדול, השיקו ברעש את מסע הפרסום לחורף. היום, ומדובר על היום הזה ממש, הוא פשוט כבר לא רלוונטי.

לריזורט המשתקף מבעד לפרסומת של שאנל, שנעשתה ברוח מארי אנטואנט (הקולקציה עצמה, אגב, הוצגה בגני ורסאי) או לתמונות הקמפיין העתידניות-נוצצות של פראדה, כבר אין שום קשר לבגדי נופש. מכאן, שהכותרת היא רק כותרת שמטרתה לסמן רגע מסוים על לוח השנה. לכאורה, אם נוקטים בהיגיון הזה, ישנן עונות נוספות בשנה; בפועל, אין אפילו אחת. כפי שנרמז בתחילה, המקבצים האלה מתערבבים ונעשים בסופו של דבר לזרם בלתי פוסק של אופנה, שאין לה דבר במשותף עם הזמן והמקום. במקום להחליף קמפיין פעמיים בשנה, ובהתאם יחסי את הקולקציה עצמה בבוטיקים, כעת השינוי הנדרש הוא תמידי, וגדל ללא הרף. הגדיל לעשות בית ברברי – אם כי בהצלחה מוטלת בספק – והכריז על קמפיין חודשי דינאמי. אמנם עד כה אלו פשוט תמונות חדשות מאותו רצף תמונות שצצות בתחילת כל חודש למשך כמעט חצי שנה, אבל לא ירחק היום בו בכל חודש יעמדו תמונות ומבעדן ישתקפו פריטים ואווירה חדשים לגמרי.

יש התולים את האשם – במידה ומישהו חושב שמדובר בהתנהלות רעה - ברשתות האופנה. בדרך בה הרגילו את ההדיוטות לחידוש תמידי (יש שאפילו מצהירות על פריטים חדשים בכל יום) ובשיטת ההעתקות המהירה שאימצו כאמנות של ממש, הן הצריכו את מעצבי אופנת העילית לציית לקצב העולה. מנגד, יש החושבים שהצעידה אל עבר התחלפות בלתי פוסקת של אופנה וטשטוש הפערים בין קיץ לחורף ולאין ספור תתי הקולקציות המושקות בין לבין קשורה אל אתרי הקניות המקוונים; ברגע שניתן להזמין פריט לכל מקום בעולם, מדוע שלא ימכרו מעילי צמר כבדים ביוני, רגע לפני שהקור הגדול מגיע לאוסטרליה?

מכיוון שנדרש ממעצבי האופנה הגדולים לספק אוספים בקונטקסט מסוים שרשתות אופנה אינן מחויבות לו – הן ביחס לסגנונו הספציפי של הבית עבורו הם יוצרים והן מתוך אינטגריטי אמנותי – צפוי עולם האופנה לקבל עוד ועוד קולקציות, מיוחדות יותר או פחות ורלוונטיות יותר או פחות, ועוד ועוד קמפיינים שנועדו לקדם כל אחת מהן, בשנה קלנדרית. לפי דריס ואן נוטן, כפי שהתבטא לפני חודשים אחדים על גבי עיתון האינדיפנדנט הבריטי (המעצב הבלגי, אגב, מסרב להוסיף ריזורט או קדם-סתיו לתמהיל היצירה שלו), הרי שאנו חיים במציאות בה יש "יותר מידי אופנה". ובמצב כזה, לא רק שהגבולות נפרצים, אלא שהם נעשים לחסרי משמעות ולכאוס שאף אחד – כולל בבתי האופנה עצמם – לא מצליח לעקוב אחריו. כי מה זה בעצם משנה אם קולקציית החורף עומדת למכירת מבצע כבר עכשיו, כשבשבוע שעבר נכנסה קולקציה חדשה מלווה בקמפיין חגיגי, שישכיח את התמונות שהתחלפו רק לפני רגע קט?