פעם אחר פעם בעשר השנים האחרונות חזו עיתונאי האופנה וחזאי המגמות את גוויעתה של החליפה הגברית הצרה, שכבר מזמן קיבלה פרופורציות גפרוריות, אך בזמן אמת הקהל והקניינים הגיבו מצידם ב'לא' נחרץ. כמעט כל ניסיון לשנות את הבלייזר כך שיהיה הדוק פחות וקצר פחות, או שהמכנסיים יאפשרו גם תנועה ממשית מלבד עמידה, נתקל בכישלון מסחרי. הגבר החדש רוצה את הבגד שלו כמה שיותר קרוב לגוף.
אבל גם הטרנד העיקש ביותר יגווע בסופו של דבר. אחרי עונות על עונות בהן היו הצעות נקודתיות ומפוזרות של מעצבים בנוגע לחליפות המחצינות מרווח מסוים בין הגוף לבד, ניכר כי סוף כל סוף מתגבש מומנטום משמעותי בעולם האופנה הגברית, שצובר מספיק תנופה כדי לחולל שינוי ממשי וניכר לעין. החייטות הגברית עומדת בפני תפנית של ממש.
הפזילה אל האוברסייז הנינוח החלה דווקא לא בחליפות. כבר בקולקציות לחורף 2013-14 נרשם טפטוף מרגיז אך חסין מטריות של רעיונות חדשים בנוגע לחלקים העליונים המאכלסים את הארון הגברי. ניכרה התרחבות של אזור הכתפיים, והדגשה של שרוולים מעוגלים ורחבים יותר מבעבר, הן במעילים, הן בסוויטשרטים והן במעילי בומבר, שהוגשו עצומים מבעבר. מעצבים כמו הומברטו ליאון וקרול לים לקנזו, לוקאס אוסינדריוור לבית האופנה לנווין או קים ג'ונס ללואי ויטון, יצרו קו מתאר שהולך ומתרחק בהפגנתיות מצלליתו הטבעית של הגוף הגברי.
כפי שלימדו שבועות האופנה לקיץ 2014, שאך נחתמו, טפטוף חסין מטריות תמיד הופך לסופה. ואם אפשר לסחוט מסר אחד עיקרי לעונה הבאה (מלבד הדפסים פרחוניים כמובן), הרי שהוא נוגע לחליפה הגברית כולה. כהמשך ישיר למגמה הדוגלת בחלקים עליונים מרווחים יותר, ממילאנו, דרך לונדון ופריז מעצבים התמקדו בחליפות קלות מבעבר, הן על ידי שימוש בז'קטים שאינם מבוטנים וארוכים יותר והן בגזרות מכנסיים קצרים וארוכים שמאופיינים בעיקר בזרימה נינוחה וטבעית.
לגבר הישראלי יש עוד סיכוי
"זה הזמן הנכון לעצור ולבדוק מי זה בדיוק מנפח לי את הסקיני ולמה הרווח בין הגבר לחולצה רק הולך וגדל", מציין בלוגר אופנת הגברים אייל דה ליאו, חצי מהצמד האחראי לבלוג הגרסונייר, כשהוא מתייחס לשאלה האם מדובר בתופעה חדשה. "האוברסייז מעולם לא באמת עזב אותנו. מנערי היפ הופ השונים ועד מעצבי האוונגרד היפני והבלגי - כולם תמיד נטו אל המוגזם, הרפוי, אל האנטי-אופנתי הנוח, המכיל בתוכו את כל העולם כולו".
ובכל זאת, ניכרת מגמה הדוחפת את האוברסייז אל הזרם המרכזי. המראה המעודן והרך בין אם הוא מוגש באמצעות בלייזרים בשרוולים מקופלים כמו בקולקציה האחרונה של ארמנג'ילדו זנייה או בין אם בחליפות עשויות בד דנים מכובס כמו בוולנטינו הוא למעשה תוצאה של ריאקציה חריפה. "זהו הרגע האנטי-ביבר שלי", ציין המעצב מייקל קורס באזני עיתונאי האתר Style.com כשחשף החודש את קולקציית הגברים לקיץ 2014, אשר כללה מכנסיים בגזרה גבוהה ורחבה במופגן וז'קטים צמודים פחות מבעבר. ספק אם הכוכב הצעיר הוזכר כלאחר יד; סביר שקורס רצה לרמוז לאופן בו אופנה מסוימת מסיימת כרגע את תפקידה ואחת חדשה מתדפקת על הדלת. ביבר, מן הסתם, מייצג את מה שכבר חלף.
בעוד שעד כה הצעות לחייטות משוחררת יותר נעצרה אצל הקניינים, שמונעים משיקולים מסחריים, מסתמן שהתפנית מגיעה גם אליהם והם מגיבים אליה היטב. "כבר בשלב ההזמנות לקיץ הבא שמנו לב למגמה", מציין סיימון אלמלם, המנהל האמנותי והקניין הראשי של רשת פקטורי 54, שמתמחה ביבוא של מותגי יוקרה זרים. "בתעשייה מדברים על מושגים של "קומפורט" ו"אנסטרקטיורד" [נוח ומפורק; כלומר ז'קט שאינו מבוטן ל.ש.] בהקשרים של החליפות החדשות. זה נכון לרבות מהקולקציות שאנחנו עובדים איתן, כמו ג'ורג'יו ואמפוריו ארמני, זנייה וגם פול סמית. המעצבים מציעים חליפות במראה הרבה יתר נינוח וקליל, ואפילו מדגישים שאפשר לקפל את הז'קטים ולזרוק אותם למזוודה. זוהי חליפת קז'ואל חדשה. אנשים עייפים מהרשמיות של החליפה הקלאסית או הצרה. הם לא רוצים חליפה שתנהל אותם, אלא שתתאים לסגנון החיים שלהם".
"יש סיכוי גדול", מציין אלמלם ביחס לשאלה האם יש סיכוי שהקהל המקומי, חובב הגזרות הצרות, ייתן סיכוי לחליפות בפרופורציות רחבות יותר. "זה מאוד מתאים לתרבות ולגבר הישראלי. עכשיו יש סיבה ללבוש חליפה זה נוח, זה קליל, זה מתאים לאקלים. זו חליפה לטי שירט".
השינוי בפרופורציות מוביל גם לשינוי בפני השטח וגם לשינוי בייעוד החליפה, שנעשית ליומיומית יותר. על חשבון צבעים כהים וחומרים נוקשים, מעצבים מציעים כעת חליפות בקוד אסתטי אחר, משופע חומרים טבעיים נושמים וגוונים בהירים. כמו בקולקציית הקיץ של הבלגי כריס ואן אש, לפתע צצות חליפות במכנסיים קצרים רחבים, בהדפסים פרועים או כאלו המשלבות קריצות ברורות לעולם הספורט והאתלטיקה. "אנחנו קנינו לעונה הבאה לא מעט חליפות קלילות ובעיקר צבעים בהירים. תכלת והמון לבן", מציין אלמלם ורומז לעתיד לבוא בנוגע לפלטת הגוונים.
"אנשים מחפשים פריטים שהם לא חייבים ללכת איתם בתור סט. החליפה המסורתית מתפרקת. וזה משפיע גם על החייטות עצמה" מציין בהקשר הזה מעצב בגדי הגברים יוסי קצב, העומד בראש המותג המקומי Sketch. "אם פעם היו מתעקשים על ז'קטים שכוללים ביטנות מסורתיות, שעשויות משיער סוס וכדומה, אז היום יש ז'קטים נטולי בטנה שמעניקים למראה קלילות שמאפשרת לשחק איתו גם ביום וגם בערב".
אבל למשנתו של קצב, ישנו פער בין ההצעות האירופאיות לטעם הישראלי. "עדיין הביקוש בקהל זה למכנסיים צמודים. הם רוצים מראה חתיכי. אבל זו [החייטות הרחבה] היא מגמה שמסתובבת כאן כשנתיים. גם אצלי בקולקציה יש גם עכשיו מכנסיים רפויים יותר. אני כבר יכול להגיד שלקיץ הבא המראה יהיה יותר נינוח. בעיני זה קשור לחזרה לערכים של שנות ה-90. המראה הזה קצת מזכיר את החייטות של דורין פרנקפורט, ואני מתכוון לזה כמחמאה, מלפני שני עשורים".
מעצב בגדי הגברים דיוויד ששון טוען טענה דומה. "זו אכן מגמה שהרבה מעצבים בחו"ל מנסים לדחוף, אבל אני צופה שזה צריך להתבשל עוד שנה-שנתיים עד שהיא תגיע לשוק בישראל. אמנם גם אני, בקו הצעיר יותר שלי ["Magnify" ל.ש.], מציע מכנסיים רחבים יותר בחלק העליון, אבל אני יכול לומר שיש עדיין רתיעה מהגזרות הרחבות יותר".
"לגבי הגבר הישראלי", מוסיף הבלוגר דה ליאו את זווית הראייה שלו על המצב המקומי ומנסה להכריע בשאלה האם לאוברסייז ולחליפות הרחבות יהיו כאן קונים, "אם יום אחד נצא ממשולש האימה של טי-שירט X דגמ"ח X קרוקס כולנו נהיה יותר מאושרים. אני חושב שזו לא שאלה של חתיכי מול נוח - אלא שמרני מול אחר. גברים ישראלים לא ממש יעזו ללבוש משהו שהוא נגד הנורמה. למרות שמי שכן רוצה קצת לשנות יכול למצוא לא מעט מעצבים צעירים ישראלים שכבר מייצרים נפחים מעניינים".
