"אני מצטערת שלא השתתפתי בשבוע האופנה"

"השנה השקתי את המותג NY by Nativ Yochai ביחד עם כרמלה וילנסקי-מימון, שותפתי. מכיוון שאני כבר מוכר ומקושר, פנה אלינו שואו רום בניו יורק שרצה לשווק אותנו שם. בעלי השואו רום הציגו את הדגמים להנהלת הקוטרי, תערוכת אופנה ניו-יורקית מאוד נחשבת. למרות שקשה מאד להתקבל לשם, וזה כמעט אף פעם לא קורה בשנה הראשונה, התקבלנו לתערוכה, כשהתנאי היה להעמיד קולקציה בהתראה קצרה למדי.

יכולתי לספר שבאותה תקופה בדיוק פתחנו את החנות. יכולתי לספר שהתחלתי לעבוד על קולקציית שמלות כלה לקראת חנות חדשה שאנחנו עומדים לפתוח. יכולתי לספר שהייתי במעבר דירה ויכולתי לחשוב על עוד כמה תירוצים, אבל האמת היא, שענייני זמנים הם בעייתיים בשבילי. יש לי הפרעת קשב קשה, אני חולה שליטה ואני עסוק תמיד בכמה פרויקטים בו זמנית. פשוט פחדתי לחתום על מסמך התחייבות. זה היה משתק אותי יצירתית. בשורה התחתונה: יכולתי להיות היום אחרי הפריצה לחו"ל, אבל אני לא, ואני קצת מצטער על זה.

לסיפור הזה יש סוף טוב. הבעלים של השואו רום לא ויתר לנו, וביקש שנשלח לו סמפלים חדשים בכדי לראות אם יש לקניינים עניין. הוא חזר אלינו תוך כמה ימים והפציר בנו לפנות זמן בכדי לייצר קולקציה שתוצג בקוטרי בשנה הבאה".

"אני לא חושבת שזה נכון לבכות על חלב שנשפך אבל בכל זאת עושים את זה לפעמים. אני מצטערת שאין לי יותר זמן לעשות דברים שאני אוהבת, כמו למשל שלא השתתפתי בשבוע האופנה הישראלי. הנושא דרש ממני להקים מערך שלם לטווח של כמה חודשים ולהתרכז כל כולי בזה. מה שגרם לי לוותר על זה, זה הפחד שלא אוכל להשתלט על הכל, כלומר להמשיך לעבוד על הקולקציות הבאות ובמקביל להרים תצוגת אופנה. אני מקווה שבאיזה שהוא שלב בקריירה שלי אוכל גם לעשות את זה מבלי לפספס שום דבר בדרך".

"אני מעצבת תכשיטים כבר שמונה שנים, ולפני שלוש שנים גיליתי את עולם הכובעים, שמתחבר לי עם עולם ההוט קוטור שמאוד מושך ומרתק אותי. בחודש מרץ האחרון התקיימה סדנה בלונדון של כובען ידוע, שאני מאוד מעריכה ואוהבת. ממש רציתי לנסוע להתנתק ולהתמקד בתעשיית הכובעים האירופאית וללמוד כמה שיותר. ראיתי פה הזדמנות מקצועית להעשיר את הידע שלי ולקבל כלים לימודיים רחבים, שיעזרו לי להתפתח. שמחתי הייתה כפולה כי גיליתי שבתאריכים של הסדנה, חברתי הטובה נמצאת בלונדון אותם תאריכים וכך יכולתי גם לבלות איתה ולצאת למסע שופינג של מקומיים לונדונים שמכירים כל פינה בעיר (ושלא נדבר על הופעה של ריהאנה). אך לצערי תוכניות לחוד ומעשים לחוד. החורף האירופאי שלא היה קל השנה הכניע אותי והשאיר אותי בארץ. אם לומר את האמת היה לי בעיקר קצת קשה לעזוב את הבנות לזמן ממושך. להיות גם אשת קריירה וגם אמא זה לא הכי קל ולפעמים גם לא טבעי. החלטתי לוותר ולנסוע בהזדמנות אחרת. הרגשתי תחושת החמצה כי לפעמים חשוב לזוז רגע הצידה ולחזור עם מקורות השראה וחומרי גלם חדשים".

"כשאני מסתכל לאחור, האמת שהייתה לי אחלה שנה. נולד לי בן, נפרדתי מהשותף העסקי שלי ויצאתי לדרך חדשה, פיתחתי קו אופנה מוכן ללבישה חדש העונה לשם SWELL, חזרתי לסטודיו במוהליבר, שיפצתי במו ידיי וגם פתחתי את - DAVID SASSOON GALLERY – חלל יפיפה ומעוצב בבניין עתיק לשימור, המשלב סטודיו לעיצוב אופנה ועיצוב פנים תחת קורת גג אחת. ועם כל אלה, בתוך תוכי אני מרגיש תחושת החמצה שגם השנה לא הגשמתי חלום ישן שלי - לעצב קו לבגדי נשים. אני כל כך עסוק בלפתח ולשפר את הקיים, ומשתדל לחדש ולהמציא את עצמי תוך שמירה בלתי מתפשרת על רמת התפירה הגבוהה ואיכויות הבדים. אני מאמין שחלומות נועדו בכדי שנגשים אותם ואני מאחל לעצמי ולכולם להמשיך לצעוד קדימה, לעלות למעלה תוך הסתכלות על הקיים ולהמשיך לחלום".

"בקיץ שעבר באחד מימי העבודה בסטודיו החלטתי לשלוח מייל לסטייליסט ניקולה פורמיקטי, בשיטת 'שלח לחמך'. כעבור מספר דקות קיבלתי מייל מאחד העוזרים שלו בבית האופנה טיירי מוגלר לגבי אפשרות של שיתוף פעולה לתצוגת האופנה הקרובה שלהם בפריז.

לאחר שעניתי בחיוב (כמובן), קיבלתי מניקולה מייל עם צילומי מסך של האתר שלי ועם רשימת הדגמים שאהב. ההתכתבויות נמשכו מספר ימים. בסופו של דבר שיתוף הפעולה נגנז בגלל התחייבות של מוגלר לשיתופי פעולה עם חברת נעלים אחרת. כיזם ומעצב חשוב לי ליצור לעצמי הזדמנויות לשיתופי פעולה שיביאו צמיחה וגדילה למותג בארץ ובחו"ל, ובאופן טבעי - שיתוף הפעולה הזה היה נשמע כמו חלום".