ביום שישי האחרון נודע כי מבקרת האופנה של הניו יורק טיימס, קת'י הורין, פורשת מתפקידה בתום 15 שנים. הורין נחשבת כאחת מעיתונאיות האופנה החריפות והמשפיעות בעולם וכסמל לעיתונות שאינה חוששת מלחצים פוליטיים. בעקבות כך, היא צברה לעצמה במהלך הקריירה לא מעט חיכוכים עם מעצבים ובתי אופנה מובילים.
לפי פרסומים זרים, הורין החליטה לפרוש מסיבות אישיות, הנוגעות למחלתו של בן זוגה ארט אורטנברג. אורטנברג הוא אלמנה? של המעצבת ליז קלייבורן, שייסד עמה את בית האופנה הנושא את שמה בשנת 1976, ולקח אותו תחת חסותו עם מותה ב-2007. בהודעה שפרסמה הורין, מסרה כי בן זוגה זקוק כעת מתמיד לנוכחות מוגברת שלה בסביבתו.
הורין (57), ילידת אוהיו, ארצות הברית, החלה את הקריירה העיתונאית שלה בגיל 30 בתור כתבת אופנה במגזין דטרויט ניוז. ארבע שנים לאחר מכן עברה להתגורר בוושינגטון ולכתוב עבור הוושינגטון פוסט. בשנת 1998 הצטרפה הורין לשורותיו של הניו יורק טיימס, והחלה להתפרסם הודות ללשונה החדה ונטולת הרחמים, שהפכה לאחד הסממנים המזהים של כתיבתה.
אחת התקריות האחרונות שהסעירו את עולם האופנה היה הדיאלוג הנוקב שקיימה עם הדי סלימן עת כניסתו לבית סן לורן פריז. הורין קטלה את קולקציית הנשים הראשונה של סלימן בסן לורן ואף מתחה ביקורת נוקבת על החלטתו למלא את השורה הראשונה בתצוגה בידידיו כוכבי הרוק והידוענים, ולהושיב את עיתונאי ועורכי האופנה בשורה השנייה.
"בזמן שלעיתונאים עצמם לא באמת היה אכפת היכן שישבו העיקר שיוכלו לשבת, חוסר ההגינות המקצועית הדיף ריח עז של בורות או של יהירות", כתבה הורין, שלא הוזמנה לאירוע בגלל ביקורת אחרת שפרסמה בעבר על המעצב ועל כן צפתה במתרחש מבעד למסך המחשב. סלימן, אגב, לא נשאר חייב והשיב אש בחשבון הטוויטר האישי שלו.
כאמור, להורין היסטוריה ארוכה של פרובוקציות. זמן לא רב קודם לכן, הצליחה הורין להעלות את חמתו של המעצב אוסקר דה לה רנטה, לאחר שכינתה את קולקציית קיץ 2013 שלו דביקה כ"נקניקייה". דה לה רנטה השיב מכה וניצל את שטח המודעות הפרסומיות שלו בניו יורק טיימס ופרסם מכתב גינוי אמוציונאלי, בו הוא מבקר את העיתונאית הנשכנית ומכנה אותה "המבורגר בן שלושה ימים".
החצים החדים של הורין אף פגעו גם במתרחש מחוץ לתעשיית האופנה. בטור שפרסמה ליידי גאגא במגזין V ב-2011, העלתה הזמרת את התהייה "האם לא רצוי שפובליציסטים ומבקרים דוגמת קת'י הורין, יאמצו גישה מודרנית ומתקדמת יותר לביקורת?".
כך או כך, בתום 15 שנות כתיבה ו-1,123 מאמרים, אין ספק כי נוכחותה העוקצנית אך הבלתי מתפשרת של הורין תהיה חסרה לכל הצדדים; הן לקהל קוראים, וסביר להניח כי גם למושאי הביקורת עצמם.
טרם ידוע מי ייכנס לנעליה הגדולות של הורין בני יורק טיימס לאחר שתעזוב, אך ידוע כי היא תמשיך לעבוד כמתוכנן על ספר אופנה הסוקר את התפתחות האופנה בין השנים 1850 למאה ה-21.
