תצוגות אופנה הן הרבה יותר מעוד פלטפורמה להצגת קולקציות בגדים של מעצב כזה או אחר. בשביל זה הרי יש קטלוג, שואו-רום או בוטיק. למעשה, מדובר בהפקה שלמה שרבים מבתי האופנה רואים בה אמצעי להכניס את מיטב העיתונאים, הקניינים ושאר המוזמנים אל עולמו של המעצב הראשי על מנת להעביר את החזון והמסר העיקרי שלו לאותה העונה. הן נועדו לרגש, לסקרן, להרשים ולעורר בליבו של הצופה את הכמיהה לבגד. אך יותר חשוב מכך, הן נועדו לגרום לו לרצות להשקיע ממיטב כספו בדגמים המוצגים על גופן של הדוגמניות הפוסעות על מסלול התצוגות.
כיאה לכל אירוע שמארגניו תולים בו ציפיות רבות, גם לתצוגות האופנה של מותגי העל דרוש מפיק על. אטיין רוסו, 56, הוא האיש אליו פונים בתי האופנה המובילים כדוגמת מונקלר, קנזו, לנווין, מיו מיו, סלין, הרמס, שאנל או דריס ואן נוטן מדי שישה חודשים עם בוא עונת התצוגות, בתקווה שיוכל להפוך את התצוגה שלהם לבלתי נשכחת ולמוצלחת יותר מאלו של המתחרים.
"אני מעולם לא נאלץ לדפוק על דלתותיהם של הלקוחות" סיפר רוסו בראיון לטלגרף. אחרי מעל ל-20 שנים בתעשייה, רוסו, יליד בלגיה, בן להורים ממוצא סיציליאני, נחשף לעולם האופנה בתור דוגמן בתצוגת אופנה שחברו היה ממונה בה על ההלבשה. בהמשך, לאחר תקופה קצרה כדוגמן בינלאומי, הוא מצא עצמו עובד כברמן ואחר כך גם כמנהל האומנותי של המועדון האופנתי "מירנו" בבריסל, שם למד על כל הקשור להופעות ובידור.
את הקריירה שלו כמפיק תצוגות החל רוסו רק לאחר שפגש בשנות השמונים של המאה הקודמת את "שישיית אנטוורפן" (הכינוי שדבק בשישה מעצבים, בוגרי האקדמיה המלכותית של אנטוורפן לעיצוב אופנה, וכללה בין היתר את דריס ואן נוטן, אן דמולמיסטר וולטר וון בירנדונק). טבילת האש שלו בעולם האופנה נרשמה עם ואן נוטן, כאשר סייע רוסו למעצב בגדי הגברים בפרזנטציות הראשונות שלו ברחבי אירופה. השלושה, ואן נוטן, מנהל המכירות שלו ורוסו, נהגו להעמיס טנדר קטן בתפאורה ובגדים ולעבור בין ירידים בפירנצה, מילאנו ופריז. "היינו כמו משפחה קטנה, אפילו בישלתי לדריס וללקוחות שלו", נזכר רוסו בראיון למגזין אינטרוויו באותה התקופה. ב-1991, הפיק רוסו את תצוגת האופנה הרשמית הראשונה של ואן נוטן בפריז. שנים ספורות לאחר מכן, כשבאמתחתו מקבץ של מעצבים מוכשרים אך קטנים יחסית, הוא קיבל את הלקוח הגדול הראשון שלו בית היוקרה הצרפתי הרמס. זה היה עניין של חודשים עד ששאר המותגים בעיר האורות ביקשו ליישר קו ולאמץ את המפיק.
בתחום אחריותו של רוסו, שהפיק עד היום כ-800 תצוגות ועומד מזה כשני עשורים מאחורי חברת ההפקות "Villa Eugénie", נכלל כל פרט בתצוגה; הוא מנצח על התפאורה, התאורה, המוזיקה, הטמפרטורה באולם ולעיתים אף מביים בעצמו את הליכת הדוגמנים. עם זאת, לעיתים הוא אחראי רק על צד אחד של ההפקה למשל תיאום ולעיתים על ההפקה כולה. במקרה האחרון, הוא למעשה זה האחראי הבלעדי להגשים ולהביא את חזונו של המעצב הראשי לכדי מציאות. היות והזמן המוקצב לתצוגה עומד בממוצע על כ-12 דקות, עם אפס מקום לטעויות וללא הזדמנויות שניות, עליו לעשות זאת בצורה המדויקת והצלולה ביותר. יחד עם זאת, עליו לוודא שדרכו ליישם את החזון לא מאפילה על האסטטיקה של המעצב אלא רק מעצימה ומחדדת אותה. בעבודתו, הוא עומד על כך שהמסר של התצוגה יישר קו עם אמירתו של המעצב מתוך אמונה ש"הנאמנות לאמת של המעצב בתצוגה משדרת יושר, וזהו הדבר הנכון לעשות", הסביר רוסו בראיון למגזין אינטרוויו.
בדומה לכל תחום עיסוק המערב אגו של אנשים יצירתיים ודעתניים, גם העבודה מאחורי תצוגות האופנה דורשת פשרנות ודיונים אינסופיים, סוג של "פינג פונג של ראיונות", כפי שמכנה רוסו את התהליך, עד שמוצאים את הפתרון המביא לשביעות רצונם של כל הצדדים.
היות ומעצבי האופנה עמלים פעמים רבות על הקולקציה עד לרגעים ספורים לפני התצוגה, מקורות ההשראה של רוסו בדרכו להמציא וליישם את הקונספט הנבחר לתצוגה מסתכמים פעמים רבות במניפסט שמשמיע בפניו המעצב, כמה דוגמאות בד ולוח השראה. הבריף האהוב עליו עד כה, היה זה של ואן נוטן, שביקש ממנו "משהו פשוט, אבל אני רוצה פשטות כואבת", כלשונו של המעצב. אולם למעט המעצב הבלגי, המעדיף פשטות, רוסו נאלץ לעמוד גם מול גחמותיהם הבלתי אפשריות של מעצבים השואפים לרגש. כך, בתצוגת האופנה של לנווין לפני כמה שנים, ביקש אלבר אלבז להוסיף "רומנטיקה" לאווירה כיממה לפני התצוגה, דבר שאילץ את רוסו להשיג אלפי ורדים אדומים שנשזרו במיוחד במהלך הלילה לזרי ענק שמסגרו את פתח יציאת הדוגמניות למסלול. במקרה אחר, דאג רוסו להטיס את צוות האופים של מאפיית "מגנוליה" המפורסמת מניו יורק על מנת לספק למוזמנים לתצוגת האופנה של קנזו בפריז את עוגות הקאפקייקס המפורסמות של המקום. מנגד, עבור תצוגת אופנה מיוחדת של המותג הוגו בוס בברלין, נאלץ רוסו להשתמש ביצירתיות רבה על מנת למצוא דרך להעמיד 300 טון של בלוקים מקרח בגובה 90 מטר ב-35 מעלות חום במבנה סגור.
במילים אחרות, רוסו צריך לחולל את הבלתי אפשרי בתוך פחות מרבע שעה.
