הכיסוי התקשורתי האדיר שקיבלה אמש (חמישי) פרשת פשיטת הרגל של שוקי זיקרי, בכל מדיה אפשרית, מעיתוני החדשות ועד מוספי הרכילות באינטרנט, והספקולציות על מעורבותו בשוק האפור ועזיבתו את הארץ, מבטאים במידה גדולה לא רק את העניין הגדול של הציבור באיש, אלא גם את מעמדו. מעטים למדי אלו הנמנים עם תעשיית האופנה בישראל במיוחד בהשוואה לתעשיית המוזיקה או הטלוויזיה, שזוכים להפוך שם נרדף לתחום שלם ושמתקשרים באופן ספציפי עם היצירה לה הם אחראים, מחוץ למעגל של חובבי הטיפוח וסגנון החיים. הרי צופה מבחוץ, היה עשוי לחשוב כי אין מדובר בספר מוכשר, אלא לכל הפחות בחברה בורסאית רבת השפעה בתחומה.
צריך להודות, והשיח הציבורי הער מטשטש זאת, שזיקרי לא המציא את המושג 'ספר צמרת' בישראל וגם לא יצר איזשהו תחום עיסוק שהיה זר למקום. ספרים היו כאן עוד לפני שהוקמה המדינה. עם זאת, עדיין שמורה לו זכות ראשונים הוא היה זה שידע למתג את השירות אותו הוא נותן לכדי חוויה כוללת, החורגת מביקור אגבי במספרה. ויותר מכך, אחרי שהשיג את ההילה, זו שרבות רצו להתקשט בה, הוא השכיל לשבר את המוניטין אל אין ספור זרועות תמנון, מבית ספר על שמו, דרך מעורבות ישירה בתעשיית האופנה מקומית ועד קו מוצרים שעליו מתנוססת חתימתו. במילים אחרות, זיקרי היה זה שהוכיח עד כמה שם טוב, טוב משמן טוב, וכיצד יכולה לקום אימפריה מזוג מספריים ואדם העומד מאחוריהם.
"הוא היה הראשון שעשה את זה בגדול בארץ, בתחום הספרות", מספר מיקי בוגנים, על תרומתו של זיקרי, ועל המהפכה שיצר כאן. "המושג 'לחכות שלושה חודשים לספר', התחיל משוקי", פורט בוגנים את ההצלחה. "הרי 'רשת מספרות' היא לא מהמושגים הישראלים של אותה התקופה. הוא חינך דורות של ספרים. הטובים בתעשייה הם תלמידים שלו. האיש נשם וחי שיער".
אסיסטנט בפריז, חופף בתל אביב
זיקרי נולד במרוקו בשנת 1963, שני מבין ששה אחים. אמו הייתה עקרת בית ואביו עסק בטקסטיל. עשר שנים לאחר מכן בעקבות שינויים במצב הפוליטי במקום, נאלצה המשפחה לעקור מהעיר פז ולעבור אל פריז. בבירה הצרפתית, למרות שלמד בבית הספר את מקצועות המכונאות, היה לדבריו מבלה את זמנו בהתבוננות בנעשה במספרות. בגילו הצעיר דאז, בן 15 או 16 בסך הכל, כבר הבין מדובר בעיסוק שנוי במחלוקת. "באותם שנים להיות ספר, זה מה שנקרא אם לא הצלחת בשום תחום אחר, אז היית ספר", סיפר בסרט ביוגרפי על חייו, שהופק בשנים האחרונות, במסגרת "ערוץ הביוגרפיה".
אלא, ולמרות שהיה חסר כל ניסיון, החליט זיקרי להתנסות בדבר בעצמו. באחד הימים נכנס אל מספרה ולאחר דין ודברים, כשהוא אינו יודע דבר במקצוע, החל לעבוד במקום כנער ניקיון. "ההתרחשות במספרה", היה הדבר שקסם לו. עם הזמן החל לתפקד כאסיסטנט לספרים, עמדה נוחה ללמידת טכניקות, שהתפתחה עד לשלב בו אחז בעצמו במספריים.
בתחילת שנות ה-80, הגיע לביקור בישראל, לאחר שהוריו עלו ארצה מצרפת כמה שנים קודם לכן. במהלך שהותו בתל אביב כתייר, זיקרי החל לעבוד כחופף במספרה מקומית, שהייתה שייכת לאנדרה מלול. גם במקום הזה, מהעמדה הראשונית, התפתח במהירות עד שהפך לספר מן המניין. שנה לאחר מכן, החליט להישאר בישראל, ובשותפות עם עובד נוסף, ניסו זקוטו, קנה את המספרה שניצבה ברחוב בן יהודה בתל אביב. יחד, שינו את שמה ל'ניסו ושוקי'.
אמנם מתחילת דרכו אופיין זיקרי כבעל כריזמה כובשת, וכספר ששמר על ניראות של יחסים קרובים עם הקליינטורה התופחת, אולם כאשר מנסים לאתר את הנקודה הקריטית, זו שלאחריה נספרה התהילה, סביר שיש לכלול את הקשר שנרקם בינו לבין מעצבת בגדי העור נילי טוויג. במסגרת מפגש בין השניים, הציע זיקרי שמכרה שלו בשם טובי תהיה הדוגמנית בצילומי הקטלוג העונתיים של טוויג, ואת עצמו הציע כמעצב השיער שלה על הסט. ברגע הראשון שנחשף הצילום הוא חולל סערה שיערה של הדוגמנית קוצץ כתספורת פנקיסטים ונצבע בגוונים כחולים עמוקים. תקשורת האופנה של האייטיז לא נותרה אדישה ליצירה הפרובוקטיבית, הרעננה והמדויקת, וכתבה ראשונה על הספר, שעד כה היה ידוע בחוגים מצומצמים למדי, הוגשה לקוראים ומשם כבר קצרה הדרך אל התודעה הכללית.
אימפריה רבת שלוחות
מלבד כישרון מובהק - "מבין גוזרי השיער הטובים שהכרתי", העיד בוגנים - זיקרי חולל חידושים בכמה מובנים. ראשית, ובעיקר לאחר שנפרד ב-85' מהשותפות עם זקוטו והקים מספרה מפוארת הנושאת את שמו, הוא יצר חיבור בין אופנת מעצבים לעיצוב שיער. הוא החל לקחת חלק ביצירת מראות שיער עבור קטלוגים, תצוגות אופנה, וככל שהעמיק אחיזתו בעניין, כך הלך והשתכלל בעצמו. הוא היה מציג רעיונות עונתיים, מקיים שפה אסתטית העולה בקנה אחד עם מגמות האופנה, מנסח מבע טוטאלי ולעיתים גם רדיקלי. במידה רבה, הבליט את מקוריותו עד שנבדל מאחרים העוסקים באותו התחום. 'שוקי זיקרי' נעשה מותג ממשי.
שנית, וכאן נכנסה מעורבותו העיסקית של אחיו מייק, אשר תפקד עד פרשת פשיטת הרגל כמנכ"ל רשת המספרות וכגזבר הכספים של החברה, זיקרי ידע לתעל את יצירתו לאפיקים נוספים; לשכפל עד אין סוף את דמותו הססגונית. כך הוקם בתחילת שנות ה-90 בית הספר לספרים 'שוקי זיקרי דורי'. תלמידיו הם שסייעו, בסופו של דבר, להפיץ את הבשורה בדמות עוד ועוד סניפים של מספרות, מצפון ועד דרום, שעל כולן מתנוסס השם 'שוקי זיקרי', על אף שכמובן הספר הידוע אינו נוכח בהן באופן פיזי. היה זה רעיון כמעט בלתי נתפס הרי ספרים נקשרו אל מספרה בה עבדו בפועל - אשר מספק גם את אחד ההסברים הברורים לשאלה כיצד השיג הכרה של אוכלוסייה שלמה. בפשטות, היצירה של זיקרי הייתה קונקרטית וייחודית, מקורית בדרכה; ההצלחה לעומת זאת, התפשטה כבדרך וירטואלית.
ספק אם זכות ההמצאה הייתה שמורה לו גם בקטגוריה הזו, אבל הוא היה אחד הראשונים אשר פסעו ממשבצת מעצב השיער אל משבצת הסופר-סטאר, ולזה שמוכר גם מעבר לים ומשתתף בתערוכות הנשמעות לאוזן זרה לתחום כאקזוטיות ומפתות. זיקרי לא נותר רק במספרה או על סט צילומים. הופעתיו על במה בין אם מדובר במופעים של גזירת שיער בזמן אמת, מול קהל המשתאה מקצב הקיצוץ או בערבי חברה שהיו מעורבים בהם מותגים נוספים הפכו אקט אינטימי של עיצוב תסרוקת לרגע פומבי, חשוף לפחות כפי שהוא מרתק.
הייתה זו אימפריה רבת שלוחות 15 מספרות, בתי ספר, שלל מוצרים קוסמטיים, ואפילו מופעים בעל גוון בידורי מובהק. גם אם חלק נכבד מכל ההתרחשות הזו נמסרה לזכיינים ולשיתופי פעולה עם מותגים חיצוניים, הרי שחלו להסתמן בה סדקים שקשה עד בלתי אפשרי לגלות היכן הם מושרשים. ידיעות על קשיים כלכליים, חובות ונושים החלו להיערם בשנים האחרונות, אמנם בדיסקרטיות יחסית, ומנגד נסתרו כאשר בחודש פברואר האחרון השיק יחד עם שותפה סלון ענק בצפון תל אביב. יש להודות שגם דמותו של האיש, שהיה פופולרי מאוד בתחילת העשור הקודם, איבדה בעדינות ממימד הידועניות שבה, הפכה מתוקשרת פחות, מתמקדת ביצירת בשורות עונתיות על גבי קטלוגים מושקעים היטב.
"הוא חרג מהפרופורציות הישראליות" אמר בראיון, מעצב השיער מישל מרסייה, האוחז גם הוא באקדמיה לספרים. "אמנם באופן טבעי שוקי היה חלק מעמודי התווך של הענף בארץ ותרומתו הייתה גדולה, אבל הסוף הוכיח שמספרות שיש בהן 30 עמדות הן סדר גודל רחב מדי שלא מתאים לישראל. הוא איש מוכשר ולא יכלו ליהנות ממנו בארץ עד הסוף. חבל שכך הייתה צריכה להסתיים קריירה לתפארת".
אמנם השתלשלות האירועים שהובילה למהלך אינה עדיין ברורה לחלוטין, וכלי התקשורת מתנצחים על גובה החובות שהותירו זיקרי ואחיו ומעורבותם של השניים בשוק האפור, אבל מסתמן איזשהו פלונטר עיסקי שהביא להתמוטטות האימפריה. האם ההתפרסות על השוק המקומי הייתה נרחבת מידי? האם הייתה השקעה במקום לא נכון? הכל ייתכן. התשובות עתידות לצוץ בזמן שחלק מהזכיינים העובדים תחת שמו מודיעים כי ימשיכו לעבוד כרגיל בעוד אחרים עדיין לא הגיעו לכלל החלטה. האחים, מצידם, הותירו רק רמז לקוני בהודעה לתקשורת "עדיין קיימת בנו התקווה שרשת שוקי זיקרי תמצא בעתיד שוב את דרכה מעלה".
סייעה בהכנת הכתבה: אדר ריכטר