עמק כל מיני בובות: האופנה בעונה ה-5 של מד מן

כל סקירה של האופנה בסדרה מד מן, ובמיוחד בעונה החמישית שלה, חייבת להתחיל ברשימה ארוכה. הדפסים שבטיים, פרחוניים, פסיכדליים וגיאומטריים; שיער נפוח במגוון אורכים וסגנונות, ולפעמים גם עם תוספות שיער; ריסים מלאכותיים וצלליות עיניים פסטליות; תכשיטי אוברסייז אתניים, עגילי שנדלייר, טבעות קוקטייל; מכנסי סיגר עם רוכסן צדי, שמלות A ושמלות מיני בצבעי בסיס, ולקינוח קצת עקבות של אופנת שנות החמישים בדמות שמלות חזה מרופד צמודות מותניים.

אכן, פרקי העונה עד כה משקפים את כל מה שאפיין את ימי אמצע שנות השישים - חדשנות, נועזות מינית, צבעוניות, גיוון יחסי, פתיחות, ובעיקר רוחות של שינוי. ימים של מעבר לעידן ליברלי יותר, סובלני ובלתי מתפשר. בהתאמה, משרד הפרסום "סטרלינג קופר דרייפר פרייס", מרכז ההתרחשות העקרוני של הסדרה, מעסיק מזכירה שחורה וקופירייטר יהודי וכמה מנשות המשרד, ממש כמו נשים רבות בניו יורק של שנת 1966, מביעות את עצמן באמצעות בחירות אופנה ייחודיות וחושפניות יותר.

כמובן, תמיד ישנן מי שמסיבות של אופי בעיקר יעדיפו את האופנה של העשור הקודם או אופנה חסרת שיק עכשווי, אבל הן במיעוט ומצויות בצלן של המעודכנות המעיזות להגיע לעבודה בשמלות מיני מחוסרות שרוולים, פרקטיות ומשחררות שלא לוחצת בשום מקום ולא מצריכה שום מחטב. טרנד חדש, שגם מביע סקסואליות חדשה.

הדמות הבולטת ביותר במובן הזה, היא כמובן מייגן, רעייתו השנייה והצעירה של דון דרייפר. המזכירה לשעבר, שלא ממש נטשה את חלומה להיות שחקנית וזמרת ואף (כפי שהתגלה בפרק האחרון), ומוכנה לוותר כליל על ילדים משלה למען הקריירה שאולי תהיה לה בעולם הבידור, נראית דרך קבע בביגוד טרנדי והעדכני ביותר ששנת 1966 יכולה להציע.

וכך, אחת ההנאות הגדולות האצורה בעונה החמישית של מד מן, למי שכמובן אוהב אופנה, מצויה בבגדיה של מיידן, המותאמים למופת בכל אירוע. אי אפשר שלא להבחים, שכשהיא מספרת לדון במשרד על רעיון מבריק בסוודר גולף צמוד וחצאית פסים או בשמלת מיני מוזהבת בארוחת ערב קריטית עם לקוח חשוב, היא תמיד מצליחה למצוא את האיזון בין עסקים ואופנת היום. נדמה שאליזבת טיילור של התקופה היא השראה ישירה עבורה. למשל, שמלת המיני עם שרוולי הפרפר שלבשה בסצנת ה"זובי זובי זו" בפרק הפתיחה הייתה אחד המרכיבים שהפכו את הסצנה ההיא לבלתי נשכחת. מייגן היא מסוג הנשים שאיב סן לורן חשב עליהם כשעיצב את שמלת מונדריאן שלו מספר חודשים קודם בסתיו 1965. גבוהה ודקה, מעודכנת, מודרנית, עצמאית עם נטיות אמנותיות וכמובן, צרפתייה (קנדית-צרפתייה ליתר דיוק, אך אך צרפתייה צרופה במובן האופנתי), כשהמלתחה הפרטית שלה משקפת את כל זה.

מהצד השני, באופן התואם את הפרסונה השמרנית והנוקשה שלה, בטי פרנסיס (לשעבר דרייפר, כמובן), שלמרבה האכזבה נראתה עד כה רק בפרק השלישי (עקב הריונה של השחקנית ג'נוארי ג'ונס בזמן הצילומים), עדיין תקועה אי שם בסוף שנות ה-50.

בניגוד לכמה מן הלוקים המרשימים שלה מן העונות הקודמות כדוגמנית לשעבר שנישאה לגבר אטרקטיבי והקפידה על החיצוניות שלה גם לאחר לידת שלושה ילדים, העונה היא לא נראתה בשום בגד המשקף את רוח הזמן. היא אף מתקשה להידחס לשמלות ישנות שפעם התאימו לה בדיוק. תספורת דוריס דיי, שמלות פרחוניות "דודתיות" (שאחת מהן התאימה באופן מדהים לסט תה פרחוני שהונח על השולחן לפניה) וגזרת עקרת בית מדושנת שמרשה לעצמה נשנושים משמינים הם כל מה שמתקשר אליה העונה. לא נותר דבר מ'גרייס קלי' של מד מן.

פגי, מזכירה לשעבר שהפכה להיות קופירייטרית, לא ממש שולטת בחידושי האופנה ונוטה לביגוד חסר גיוון. לא מדובר בסגנון של נשים מברוקלין בגיל העמידה כמו אמא שלה, אבל כן בסגנון שאינו סקסי או חושפני. ייתכן שהסיבה לכך נעוצה בתפקידה במשרד כאישה יחידה בין גברים. היא כמובן רוצה יחס רציני ושוויוני, ובשנת 1966 הדרך לכך היא טשטוש של כל מה שהוא נשי. אבל יש מקום להניח שגם לחינוך הקתולי שלה יש השפעה על בחירות האופנה השמרניות למדי. היא לובשת הרבה חולצות כפתורים, חולצות עם קשירת צווארון, חצאיות A ושמלות משובצות בסגנון סינר, אבל אין לה שום דבר שיקי כמו של מייגן, למרות ששתיהן בנות אותו גיל. רק חברתה הלסבית ממגזין "לייף" שמשרדיו שוכנים בבניין, נראית פחות טרנדית ממנה. השמלה הוורודה-אדומה עם הפפיון הקדמי שהיא קנתה בהמלצה של גו'אן לדינר ה"הצעה" של החבר שלה, היא פריט יוצא דופן בארון שלה, וספק אם היא תשמש אותה שוב.

לג'ואן האריס, מנהלת המשרד, חיבה ידועה לתשומת לב וצורך להיות תמיד להיות במרכז הפריים הנשקף מעיני כל הסובבים אותה, במיוחד של הגברים בסביבה. בחירות האופנה שלה – בדרך כלל חצאיות עיפרון ושמלות חובקות גוף המדגישות מותניים צרות ואחוריים רחבים באדום יין, סגול כהה, ורוד פוקסיה, ירוק-עד וכחול רויאל - משרתות מצוין את המטרה ואף מדגישות את הפער הקיים בינה לבין בעלה, איש צבא במדי חאקי אנמיים, למרות אותות הגבורה. בארון שלה בעיקר פריטי look at me look at me, שהופכים אותה לסוג של מרילין מונרו ג'ינג'ית (שחקנית שהיא העריצה ונעצבה מאוד עם מותה הפתאומי). אבל לא שום דבר שאמא שלה או פגי היו לובשות. בסמיכות לאחרונה, הן נראות לפעמים כמו אמא וילדה. שרשרת העט המוזהבת שלה חזרה, והיא מושכת באופן מודע או לא תשומת לב לחזה המפואר שלה.

טרודי קמפבל, עקרת בית פרברים מתוקה כמו תמי התינוקת שלה והעוגות שהיא אופה, היא דוגמא לנשות התקופה שלא טרחו לעדכן את הלוק שלהן ברוח הזמנים. בנקודה המסוימת הזאת של חייה, טרודי הגשימה כמעט אל כל חלומותיה, יש לה בעל אוהב (ונדמה לה שהוא גם נאמן), תינוקת מקסימה ובית בפרבר שקט הרחק ממנהטן הסואנת. מה שחסר לה בחייה זה אולי רק עוד ילד, אבל בשום אופן לא שמלות ואקססוריז בנוסח מייגן, שרואים בעמודי ווג והארפרס באזאר של אותם ימים. השמלות הישנות שלה בנוסח דוריס דיי וסנדרה די – מרופדות חזה, צמודות מותן ועם חצאית תפוחה – מספיקות לה בהחלט ולא בטוח שהיא מבינה שמדובר בסגנון לא רלוונטי מן העשור הקודם. סצינת ארוחת הערב עם מייגן וסינתיה, הדגישה את המקום המוקדם למדי שהיא נמצאת מבחינת התפתחות אופנתית.

בפרק Codfish, הפרק שוקרן בשבוע שעבר, סאלי בת ה-12 חטפה מנת יתר של התבגרות בעיקר הודות לכימיית בזק מינית בין רוג'ר סטרלינג והסבתא החורגת שלה, שמתממשת מעבר לדלת שירותים לא נעולה שהיא פותחת בתמימות, אבל גם עקב מייק-אובר מקצועי. מייגן בעלת ההבנה הנרחבת באופנה לוקחת אותה לקניות. בשמלת מיני מוכספת ללא שרוולים, מגפי ברך לבנים, שיער אסוף גבוה ואיפור בגווני פסטל, היא הפכה להיות נערת גוגו רחוקה מאוד מהילדונת בחצאית הבלט הוורודה של העונה הראשונה. דון כמובן, כמו אבות רבים שמתקשים לקבל את התבגרות בנותיהם, דורש שהיא תשאיר בבית את המגפיים והאיפור ("או שהיא תישאר בבית"). היא מסכימה, אבל הצופים זכו כמובן לקדימון של סאלי בעונות הבאות.

ג'יין אשתו הצעירה והיפה של רוג'ר הבינה בדרך הקשה שגברים קצת הם קצת יותר מורכבים ממה שהיא חשבה. מי שהייתה מזכירה זוטרה במשרד, הצליחה בעיקר באמצעות נעורים ואופנה פלרטטנית להגשים את חלומן של נשים רבות בשנות השישים - לנצל עבודת מזכירות למציאת בעל אמיד. אבל תוך זמן לא רב הסתבר ליפיפייה שלא ממש יודעת "מי בדיוק היה מוסוליני" שכל מה שיש לה להציע לא בהכרח מספיק גם להשאיר את הבעל האמיד בבית. שמלה השיפון הלבנה וחושפת הסרעפת שהיא לבשה למפגש ה-LSD הידוע לשמצה, אשר שולבה עם תכשיטי אובר סייז מוכספים, הייתה הלוק הכי מרשים שלה בסדרה עד כה וגם תזכורת לכך שלרוג'ר יש את האישה הכי יפה. אבל כמו שהוא הבין בזכות טריפ פותח עיניים, זה לא תמיד מספיק.

רבקה פרייס, האישה הכי בריטית בניו יורק של מד מן, מתגעגעת קשות למולדתה וזה נראה בכל בחירות האופנה הבלתי מתפשרות שלה. לא אכפת לה מה לובשים בבירת האופנה האמריקאית, אבל חשוב להיראות נאותה, מהוגנת וליידי-לייק בכל זמן. מכאן התחושה הנוצרת בכל פעם בסצינות בהשתתפותה שהיא בדרכה לתה עם המלכה. אפילו כשפגשה חברים בבר ששידר את משחק הניצחון של אנגליה בגמר מונדיאל 1966 היא ענדה את הפנינים שלה.

זמן מד מן: בלוג גדי להב על הסדרה