סיפורי הלק, הסטייליסט וארון הבגדים

יש שלא בטוחים שהמחיר הגבוה יחסית מוצדק, אבל משהו בבקבוקון של לק אסי גורם לרבים להעדיפו על פני לק אחר, לפעמים בחצי העלות, אם לא פחות מזה. מה יש במותג הלקים האמריקאי, שהפך אותו לקצפת בעוגה רבת השכבות של שוק לקים הרווי?

יש מקום להניח שמדובר במיתוג המחוכם - הוספת שם קליט, לפעמים הומוריסטי, לכל אחד מן הגוונים. אין פה לק מס. 64, יש פה לק מס. 64 עם שם ואישיות משלו, כמו למשל "פיפת' אווניו". בהתאם הגוון המדובר אופנתי ונוצץ ממש כמו השדרה ההיא במנהטן. מי שקונים אותו יכולים להרגיש כמו ניו יורקים אמיתיים, הצועדים להם על מדרכות התפוח הגדול ומציצים בהשתקפות הפדיקור-מניקור המושלמים שלהם בחלונות הראווה של חנויות אופנת העל.

על הדרך אפשר להיזכר שזה גם הלק של אנג'לינה, ריהאנה, גאגא, מדונה ואפילו קייט מידלטון, וזה גם הלק של כוכבות ודוגמניות על שערי מגזינים. לפחות זה מה שטוען מנגנון השיווק המשומן של לקי אסי. טענה מדוייקת או לא, פחות חשוב. אבל ללא ספק, שיווק מצוין. גברת אסתי ויינגרטן, המייסדת היהודייה, השכילה מאז ייסוד המותג שלה ב- 1981 להשקיע רבות בתחום המיתוג.

בהתאם לכך, נערך אתמול (ראשון) פרויקט "הארון של אסי". במסגרת הפרויקט התבקשו חמישה סטייליסטים מקומיים להכין מיצג של 'ארון בגדים' אמיתי או מופשט בהשראת קבוצת גוונים מסוימת מקולקציית גווני הסתיו החדשים של אסי, שניתנה לכל אחד מהם. הארונות, בסופו של התהליך, היו מיצג מעניין למדי של אופנה ואמנות.

הארון של סיימון אלמלם מבקש לפנות לנשים חזקות וזה נעשה באמצעות שימוש מרובה במותגים יוקרתיים ובזהב - גוון המסמל כוח ועשייה עצמית. בעקבות כך, הארון של אלמלם משך תשומת לב רבה. הוא גם עורר את אותה תשוקה המוכרת מן הסיטואציה של מפגש עם פריטי אופנת על בלתי מושגים שרואים בעיקר על גבי עמודי מגזיני אופנה בוהקים או על ג'ניפר לופז באירוע שטיח האדום. האם השילוב של אופנת על וגווני זהב יקיימו את הבטחת הסטייליסט לחוזק ובטחון, או שמא יובילו לאפקט הפוך, שנוצר מבולטות מתאמצת מדי?

באופן מפתיע, ובמחשבה שנייה, לא ממש מפתיע, ראובן כהן הפיק עם מיצג שלוש בובות 'אורבניקס'. מי שעוסק, במקביל לסטיילינג, גם בציור ופיסול, עומד מאחורי המיצג המקורי והיוצא דופן. בובות אלו, חלק מטרנד איסוף הצעצועים האורבני העכשווי, עשויות ויניל, חומר אשר לפי הסטייליסט-אמן מתחבר למרקם הפלסטי של הלק. כהן שפך לק בשלושה גווני אדום על ראש הבובות, אשר נזל מטה יצר ממד כפול - אחד של אימה ושני של שובבות ילדותית. מצד אחד, נדמה שמדובר בדקירה בגב, ומצד שני, בבלגן שילדים עושים כשהם משחקים עם הלק של אמא (או אבא).

יניב פרסי עימת את קבוצת הלקים הורודה שלו עם עולם מנוגד של צבעים כהים ודימויים אפלים. בארון שלו, ורדים רומנטיים ענוגים הושמו בסמוך לעורבים מפוחלצים, שנראו כהלוואה ממעצב הסט של "משחקי הכס" או בסמוך לגולגולת מאחת הוויטרינות של קומת הארכיאולוגיה במוזיאון ישראל. 'גדר תיל', תכשיטי אוברסייז משובצים באבני סוורובסקי שחורות וז'קט שחור יצרו הנגדה מעניינת עם קיר הפרחים מאחור. נדמה היה שמדובר בחדר קבורה של גברת עם נשמה רומנטית שאהבה ללבוש שחור.

גדי אלימלך, למרות שקיבל גווני לק כהים, הצליח להציג ארון מלא אור ואופטימיות. כחולים וירוקים עבורו הם ייצוג של קוליות. "גוונים קרים לאישה קולית", כפי שהוא הסביר. טאץ' של זהב בדמות קלאץ' קשיח, סנדלי סטילטו ותכשיטי זהב משובצי אבנים בגוונים הרצויים, תרם לממד האצילות הכללי. שמלת משי קלילה עם הדפס גיאומטרי בגוונים בוהקים שנראה שכאילו נצבעו בלק, וחולצות רחבות בגווני ים נראו כמי שעשויים בהחלט להשלים מראה, ויותר חשוב, תחושה קולית.

"מוזיקה...בזכותה העולם טוב יותר", אמרה ליאת אשורי ובאמירה אחת פשוטה הסבירה את נוכחותה של צ'לנית בארון שלה. אבל אין לטעות, לא מדובר בגימיק, אלא בתוספת הרמונית לארון מלא כל טוב, כזה הלקוח מן החלומות של כל מי שייחודיות מצויה בבסיס טעמו האופנתי. גווני הלק השזיפיים שניתנו לאשורי הבשילו פה למיצג אגבי מהפנט של פריטי ביגוד ואקססוריז הנעים על הסקאלה הרחבה שבין רוקיסטיות לרוך. פריטים לרשותה של כל אישה השואפת לעשות שימוש בנשיות שלה, אך לא במיניות שלה, כפי שממליצה אשורי.