במהלך כל שנות מלכותה ועד שמצאה את מותה ב-16 אוקטובר 1793, צברה מרי אנטואנט אוספים רבים של יצירות אמנות, רהיטים, וכמובן גם אופנה. חלק נכבד מאוספים אלו של אשת לואי ה-16, שמור היום במוזיאונים שונים ובאוספים פרטיים. שיאכלו עוגות, הייתה האמרה שיוחסה למלכה בתגובה להמונים שרעבו ללחם, אבל הפאר והראוותנות היו אמיתיים. כך מכל מקום זה נראה במכירה פומבית של כ-350 מחפצי בית המלוכה הצרפתי מן המאה ה-18 אשר נערכה בפריז בשבוע השנה ליום מותה של המלכה.
מבין כל החפצים שהוצעו למכירה, היו גם זוג נעלי בית בגזרה מחודדת אופיינית לתקופה מבד ורוד-ניוד וירוק פיסטוק, קשירת שרוך קדמי (סמל קוקטיות צרפתית מן העידן של טרם המהפיכה) וגם עקבים. המלכה, מסתבר, לא הלכה בנעליים שטוחות, גם לא בבית (לוויקטוריה בקהאם היה גלגול קודם בארמון ורסאיי?). נעלי הבית הוענקו במתנה למשרתה של המלכה, אלכסנדר-ברנרד זו-דה-רץ שהוריש אותן לצאצאיו. בסופו של דבר הן, כאמור, מצאו את דרכן למכירה פומבית במילניום השלישי.
האם הן שימשו אותה בחדריה הפרטיים לאחר מסיבות מפוארות ונוצצות בארמון, נשפים, תיאטרון, אופרה וחיי חברה אינטנסיביים. האם הן היו חסרות לה והזכירו לה ימים טובים יותר בימי מעצרה בזמן שהמתינה למותה? אין לדעת.
בית המכירות הפומביות דרוט בבירה הצרפתית אשר קיים את המכירה, שיער שהנעליים עשויות להימכר בסביבות 10,000 יורו ומסר כי הצעות לרכישת הנעליים התקבלו מכל העולם. בסופו של דבר הן נמכרו תמורת 50,000 יורו (כ-65,000 דולרים), פי חמישה מן הצפוי. ככל הנראה, הנדירות היחסית של חפצים אישיים-אינטימיים של המלכה, ביחס לריהוט אמנות, עוררה את העניין הרב. הקונה מסר את הצעתו בטלפון, אך ביקש להישאר אנונימי.
מרי אנטואנט (1755-1793), בתם של קיסרי אוסטריה, הייתה מלכת צרפת האחרונה. היא נישאה בגיל 15 מטעמים פוליטיים ליורש העצר הצרפתי, לואי. למרות ריחוק בשנות נישואיהם הראשונות, בני הזוג ידעו בסופו של דבר אושר. נולדו להם ארבעה ילדים (רק בת אחת שרדה את המהפכה). היא נודעה בסגנון ראוותני-בזבזני שהיה אופייני אותם ימים לחצר ורסאיי המנוונת והמנוכרת. עם זאת, ישנה תפיסה היום הגורסת כי טעמה היה מתון יחסית למקובל בקרב האצולה הצרפתית במחצית השנייה של המאה ה-18.
