קיפי שיק

הדובון הצה"לי, פריט ביגוד המקנה ללובשו מראה דובי, מגושם ומנופח, החליף את ה"באטלדרס", אותו מעיל קצר ונפוח מצמר גס (בגוני חאקי, כחול ואפור) שהיה אחד הסמלים המסחריים של בן גוריון ונלבש כחלק ממדי צה"ל בשנות ה-50.

הדובון פותח בצה"ל בראשית שנות ה-70 כמעיל מרופד ללוחמים ששירתו בצפון. לאור סגולותיו המחממות דרשו חיילים מיחידות אחרות את המעיל ובהמשך הוא אכן סופק להם, כשבחיל האוויר הפך צבעו לכחול. כך הפך המעיל חסר החן לפריט אופנתי אזרחי וזכה למעמד של סמל ישראלי בעולם כולו.

רק טבעי, לפיכך, שהדובון אומץ על ידי המתנחלים ותלמידי ישיבות ההסדר. מתנחל מהדור הישן זוהה כמי שכיפה סרוגה על ראשו והוא עטוף בדובון ונושא עוזי; העוזי התחלף ב"גליל" או באם-16, אבל הדובון, כמו הכיפה, נשאר פריט לבוש מועדף בקרב המתנחלים, גם בשל התדמית הצה"לית-ישראלית וגם כי הוא מהווה ריפוד טוב לשכמה הנושאת דרך נשק. בפורומים של המתנחלים כבר הובעה מחאה נגד הסטריאוטיפ של המתנחל/ת שלא זזים בלי הדובון והעוזי. בערוץ 7 המליצו בזמנו להשיל את הסטריאוטיפ הזה, אבל צעדות המרי נגד ההתנתקות התאפיינו בתהלוכות ששלט בהן הכתום והזית של הדובון.

הן עשויות מבד צמרי רך, כעין פרווה סינתטית, עם פסי אורך ורוחב שיצרו דוגמאות של פסים או משבצות ("פיפיטה"), רוכסן אלכסוני חוצה אותן מקדימה וסוליותיהן דקות ועשויות גומי מגופר שחור (הגומי המגופר, שהעניק להמגפר את שמה, פותח ב-1877 על ידי האמריקאי צ'רלס גודייר כתערובת של גומי וגופרית שעברה חימום. יתרונו בכך שאינו מתפורר). הן נעלי הבית של המגפר, ועד לפני 20 שנה לא היה ישראלי שלא חשב שהן ה-דבר.
המגפר החלה כקואופרטיב לתוצרי גומי שונים, כשבהמשך פרשה עליה חסות סולל בונה. מהחדרת גומי לצמיגים, שהיה צריך לתקנם בעיקר עבור הצבא הבריטי, עברה החברה בשנות ה-40 לייצור נעליים מלחמתיות ומשם עברה לייצור כל סוגי הנעליים, כולל "נעלי טיול" ונעלי בית. הפטנט היה ייצור נעליים שעשויות בד, עור וזמש וסוליותיהן גומי, כששיטת הייצור (שהתבססה על פטנט בינלאומי) איחדה בין עור הנפה והגומי בעודו רך, ללא תפר או סרט מאחד.

הפרסומת הבטיחה שבנעלי המגפר נרגיש בבית, אבל היו רבים שרצו "להתלבש זרוק" והסתובבו עם נעלי הבית גם בחוץ. הראשונים לעשות זאת היו הקיבוצניקים, אבל גם עירונים קפצו לעגלה והפכו את ההופעה בנעלי בית של המגפר לאחד מסממני הקוליות הישראלית הצעירה. בתקליט אוסף של מאיר אריאל מ-2004 מופיע צילום בשחור-לבן ובו נראים שני צעירים שבידיהם דליים ומטאטא ולרגליהם נעלי בית של המגפר. האחד בחולצה מפוספסת, מאיר אריאל, והשני במעיל עור, שלום חנוך, בקיבוצם משמרות.