מרחבי הרשת: ווג פריז במבטא אנגלי

ווג, ממגזיני האופנה הוותיקים בעולם, יוצא היום לאור בעשרים ושלוש גרסאות. מבין המרתקות ביותר, חובה לציין את הגרסה הצרפתית, הקיימת מאז 1920.

בניגוד לגרסה האמריקאית של מה שנחשב ל'תנ"ך של האופנה' , ווג פריז תמיד שם דגש על האופנה לפני הכל. כאן, לשם השוואה, לא ייערכו ראיונות שער עם סלבריטאיות המקדמות פרויקטים שונים מבלי שיש להן דבר וחצי דבר עם אופנה. העיסוק המרכזי הוא בסטייל נטו, והרבה פעמים באופנה מתקדמת, פורצת דרך ומקורית.

למגזין, כמובן, גרסה מקוונת. באפריל בשנה שעברה הושקה אף גרסה באנגלית. הגישה אליה מתאפשרת בקלות על ידי הקלקה על הדגל הבריטי מימין למעלה, בדף הבית של המגזין. האתר בנוי בסגנון בלוג, מתעדכן על בסיס יומי, ומבוסס על ויזואליה ומיעוט טקסט. יש הרבה סיבות לגלוש בו ומי שיתנסה, סביר שיתמכר.

נושאי הסיקור מחולקים למספר מדורים (למעלה בראש עמוד הבית): אופנה, תצוגות, קטלוגים, ספיישל ילדים, יופי, תכשיטים, תרבות, צילום, מסיבות, וידאו, ווג גברים ואנציקלופדיית ווג. המדורים מתעדכנים כשיש מה לסקר ולדווח בתחומים אלו.

נכון לעכשיו הכותרות הראשיות במדור האופנה מתמקדות ב'מראה היום' של השחקנית קירסטן דאנסט לובשת פרואנזה סקולר; ב'שופינג' בגדי ים שחורים; בהצצה לאינסטגרם של דוגמניות ידועות (והפעם לזה של דוגמנית העל ההולנדית דוצן קרוס); ב'ניוז' על בואו של מיו מיו, הליין הצעיר של בית אופנת העל האיטלקי פראדה, לבון מרשה (חנות הענק בגדה השמאלית) ועוד.

כמו בגרסת הפרינט, רווח השימוש בפונט כתב-יד ובמונטאז'ים. בהתאם לסגנון שאימץ המגזין בראשית ימיה של קארין רויטפלד כעורכת (מאז השנה שעברה הוא נערך על ידי עמנואל אלט), האתר מתאפיין באנרגיה צעירה ובועטת, אלטיזם חסר בושה, הומור ומיניות טבעית וישירה ללא כל מבוכה. אין כוונה להציג אופנה לבישה או נגישה אלא אופנה לשם האופנה. כלומר, סגנון קארין רויטפלד כפי שהגדיר אותו פעם 'ניו יורק מגזין': "דקיק, קשוח, יוקרתי ומאוהב עם סיגריה משתלשלת ובאופנה חשופת חזה".

לסיכום, ממתק של ממש.

כתובת: Vogue.fr
מי מפעיל אותו: מערכת ווג פריז
מה בפנים: סיקור עתיר ויזואליה של אירועים מרכזיים בתחום האופנה
למה כדאי לחזור לפה: עיסוק באופנה נטו, עם גישה בלתי מתנצלת וסקסית