נשארים נמוך

שלוש שנים חלפו מאז הדהדה מרחוק השמועה על שובה של גזרת המכנסיים הגבוהה. בתחילה היא הופיעה אצל מעצב או שניים, וקשה היה לקבוע האם מדובר בגחמה שתחלוף בתום העונה.

כשבית האופנה הניו יורקי קלואי אימץ אותה ויצר לוק שלם שבנוי ממכנסיים בגזרה אולטרה גבוהה עם חולצה מכופתרת שמושחלת בתוכם, כבר היה ברור שאפשר לנופף לשלום לחריץ הישבן המבצבץ מהמכנסיים הנמוכים מדי.

אחר כך העסק חלחל הלאה, אל מחוזות הג'ינס הארציים והיומיומיים יותר. גם בישראל החלו מעצבים מקומיים כקארן אוברזון וברי מאייר בתהליך הפנמה ראוי, והנפיקו גרסאות משלהם למכנסיים חובקי צלעות.

ועדיין, מי שיצעד ברחובות תל אביב, או כל עיר אחרת בארץ, לא ימצא נשים רבות הלבושות במכנסיים גבוהי מותן. אם כבר, יקשה על אותו צועד דמיוני להחמיץ את אזור האגן שלהן, שממשיך להיות חשוף שלא לצורך, הודות לקו המותן הנמוך שחותך אותו באכזריות בלתי מחמיאה.

הישראלים, שחיים במקום קטנטן, חשים צורך לפצות על כך, ברמת עדכון בינלאומית גבוהה. חשוב להם להיות בעניינים ולדעת הכל, מהדיסק הכי חם והמותג הכי לוהט ועד לסדרה הכי שווה בטלוויזיה ('Heroes', תודה ששאלתם). כך קורה שמרבית הטרנדים, במרבית התחומים, מגיעים לארץ במהירות מפתיעה.

למרות זאת יש הרבה טרנדים שלא חודרים את השריון הישראלי.
לעתים זה קורה בגלל מותגים שלא מיובאים לכאן ולעתים, מדובר פשוט במה שנדמה כמו עיקשות ובורות שלנו. אנחנו מה שאנחנו לובשים ובמדינה שמקדשת מחשופים וסיליקון, קשה להכיל טרנדים שמקדשים ניואנסים ותחכום.

בבית האופנה האיטלקי עמנואל אונגרו חוקרים כבר כמה עונות את מושג הנפח, ומציגים פריטים בעלי שרוולים תפוחים בהגזמה או אמרות מסולסלות. דו-רי האמריקאית וסופיה קוקוסלקי הבריטית מזוהות עם נטייה ל-draping, והן מעצבות פריטים אווריריים בדיגום חופשי, עתירי בד ועשירים בתיפורים וקפלולים.

הישראליות קוראות מגזינים, צופות בתצוגות בערוץ האופנה ובדיווחים מהשטיח האדום ב-E!, ובכל זאת, אף אחת מהן לא היתה נתפסת חיה בפריטים שגודש הבד בהם אינו מאפשר להבחין בגוף שנמצא בתוכם.

פריטים מעודנים הם הצהרה אופנתית כבדת משקל שאינה תואמת את המבנה הנפשי שלנו, הדורש מאיתנו להיות כוסיות בכל מחיר. או כמילות שירו של נתן זך: "מעודן, את יודעת, זה צד אחר של שלילי".

אופנה היא עניין של מצב רוח, אבל גם של הקשר תרבותי וגיאוגרפי. מזה מספר עונות משחקת האופנה עם רעיון כיסויי הראש. בין אם המדובר בקשתות או סרטים לשיער, מטפחות הנקשרות בצורות שונות, או כובעים ממגוון זנים, כיסוי הראש לוהט מתמיד.

כיסוי הראש הכי חם לקיץ הנוכחי הוא מעין טורבן בד, שמככב אצל פראדה ורלף לורן, ובארץ מזוהה בעיקר עם נשים מהמגזר הדתי או גברים ערביים. דתיים וערבים אינם נתפסים כמושאי חיקוי סקסיים בעולם הדימויים הישראלי והמיוזע, ולכן הסיכוי שבנות במקומותינו יעטרו את ראשן בטורבן מקסים מסאטן שואף לאפס.

הוא הדין לגבי חצאיות ארוכות, או אפילו לגבי פריטים במראה צבאי. כל מה שמזוהה עם היומיום הביטחוניסטי והמדכדך פסול אופנתית, גם אם זה נראה נפלא מעל דפי ה"ווג".

אחרי הכל, מי תרצה להיראות כמו יפעת אלקובי, המתנחלת המגדפת שעלתה לכותרות? מתברר שאנחנו לא חיים בדיליי, אלא להפך: מאמצים את ה"כאן והעכשיו" הרבה יותר מהרצוי. כל עוד לא נשכיל להתעלות מעליו, לא נוכל ליהנות ממשחק האופנה באמת ובתמים.