בתצוגת בגדי הים שנערכה ביום שני בתל אביב, הוכיחו בגוטקס שהפעם הם הלכו על מה שהם יודעים לעשות הכי טוב: קלאסיקה. גוטקס חוגגת הקיץ 50 שנה של עשייה, עם הרבה כבוד לדגמים של פעם ולדוגמניות של פעם (עם גזרות הומאז' לתמי בן עמי) אבל תוך שמירה על השיק של היום.
נראה שהאחראי העיקרי לשיק הוא גדעון אוברזון, שמציל את גוטקס מהנטייה לדימוי כבד וטרחני, אבל נזהר שלא לעבור לקיצוניות האחרת, של עיצוב קל-דעת. והתוצאה: קולקציה עולמית שהוצגה בניו יורק, דגם שנבחר לככב על השער של בולמינגדיילס ומספר ליינים מקומיים מוצלחים.
התצוגה התל אביבית נפתחה עם הקולקציה הנמכרת ביותר בארץ והסתיימה ברעיונות פרועים שהוצגו כגימיק בתצוגה בניו יורק. ראשונים עלו למסלול בגדי ים במוטיבים גיאומטריים-וינטאג'ים, עם הדפסה מלפני 15 שנה, בגדי ים בגזרת הקולר המזוהה עם גוטקס ובגדי ים אדומים עם הדפסים של פרחים.
הדגם הנמכר ביותר, לדברי אוברזון, הוא בגד ים שלם, מעוטר בתפרים עליונים בולטים בדוגמת פסים מתפתלים, שמתאגדים במרכז הבטן. לצידו הוצגו דגמים שנותנים מענה לטרנדים העולמיים: קבוצת הג'ינס עם יהלומי סברובסקי וליין ה"נמר הכחול" - דוגמה מנומרת בצבע ג'ינס.
את הליין הקלאסי המובהק, הוביל בגד ים שלם מנומר עם מחשוף עמוק, המזוהה עם הדוגמנית המנוחה תמי בן עמי; דגמים יפהיפים בהדפסים מסורתיים של הרמס וגוצ'י ושיא השיאים: בגדי ים שמשתווים לבגדי הערב של תצוגות האופנה: בגזרות אלגנטיות, בצבעים חלקים, מועוטרים באבנים ובגדי ים בשחור או לבן, בקיני או שלמים, בגזרת פליסה ושיבוץ אבנים. אחד מהם הוא זה שזכה לעטר את שער הבלומינגדיילס בתקופת הכריסטמיס בניו יורק.
התצוגה הסתיימה כשגוטקס עם הפנים קדימה: אל ניו יורק ואל הלוק החללי: בדים שקופים ומשחקים של בד על בד, בצבעי כסף וזהב. למרות שאלו דגמים "לראותם בלבד" כדברי אוברזון, הם בכל זאת סיכמו מכירות מפתיעות בבוטיקים היוקרתיים ביותר של לאס וגאס ומונטה קרלו, כמו למשל דגם של בגד ים שקוף שאת אזור החזה שלו מסתירים שני פרחים בולטים "נחטף" אומר אוברזון.
בגדי הים לוו בבגדי חוף תואמים, דבר שהישראליות לא ממהרות לרכוש: "בחו"ל אנחנו מוכרים על כל בגד ים בגד חוף", אומר אוברזון, אבל הישראליות לא משקיעות בבגד חוף. לישראליות יש יוזמה של מעצבות. הן לא אוהבות מראה מסודר ומעדיפות את הבלגן. הן יפרקו את הבקיני וגם אם הן יילכו עם בגד חוף, הוא בד"כ לא יהיה תואם לבגד הים". אוברזון מודה שהוא אוהב ללכת לים, ובניגוד למה שאולי אפשר לחשוב, כשהוא משוטט בחוף, הוא לא רואה רק בגדי ים מול העיניים. הוא אוהב נשים והגוף הנשי מעורר בו רעיונות לעיצוב. הוא מודה שגם בחוף נודיסטים הוא יכול לקבל השראה לעיצוב בגדי ים, ואולי בעיקר שם.
