בא מהערבה

בגיל 26 אוהד רומנו ענה לשאלה מה הוא מתכוון לעשות בהמשך חייו בלי היסוס: "מתופף". שמונה שנים אחרי הוא כבר עונה בביטחה "צלם". הטרנספורמציה ממתופף לצלם הייתה כל כך בוטחת עד שרומנו מכר את מערכת התופים שלו כדי לקנות את המחשב המקצועי הראשון שלו.

רומנו, 34, נמצא בשנתיים האחרונות בנסיקה מקצועית אבל משמר בקנאות את הפרובינציאליות שלו, כולל חפיסת נובלס לראייה. לאחרונה הוא צילם קמפיינים לטאג וומן, רה-ורו, h&o ולפקטורי 54 וכתבות אופנה למגזינים המובילים. "אני לא מבין כלום באופנה", הוא מודה, "אבל אני מבין בצילום ונהנה מהצד של הבימוי והחיבור עם האנשים".

הוא נולד וגדל במושב פארן שבערבה ובגיל 16 עבר לתל אביב והחיל ללמוד תופים בבית הספר רימון. לפני שפנה לצילום הוא הספיק לנגן עם אביב גפן ועם אחינועם ניני. בגיל 26 אביה של חברתו רכש עבורו בספונטניות מצלמה בארה"ב, רומנו החל לשחק איתה ולבסוף התאהב בצילום. הוא חבר לצלם האופנה גולי כהן, אותו הכיר דרך מכר משותף, ועבד איתו מעט.

אחר כך נרשם ללימודי צילום ב"קמרה אובסקורה" ובתום שנת הלימודים הראשונה התחיל לעבוד כאסיסטנט של צלם האופנה עידו לביא. ללימודים הוא לא חזר ואחרי שנה של טיול בארץ ובהודו התחיל להתמקצע בצילום אופנה.

"העבודה הראשונה שלי התפרסמה לפני חמש שנים במגזין XTRA וממש התרגשתי", הוא מספר "בצילומים שלי אני מנסה להביא את הגישה הדוקומנטרית לצילום האופנה".

- איך תגדיר את הסגנון הצילומי שלך?

"פעם גולי כהן אמר לי 'רואים שיש הרבה מוזיקה בצילומים שלך'. אני משתמש בעדשות רחבות ובדרך כלל עומד קרוב למצולמים. בצילומי חוץ אני דואג שהאובייקט ישמור על קשר לסביבה שלו ויש בצילומים שלי צבעוניות חזקה, אולי זה קשור לעובדה שאני עיוור צבעים".

- איזה טרנד נוכחי בצילום אופנה מעניין לדעתך?

"יש חזרה לצילום רגיש ורך שמביע שמחפש יותר אופי. כבר עברנו את הפיק של הצילום הבוטה, הישיר, הפרובוקטיבי. להוציא ציצי החוצה זה הכי קל, החוכמה היא להוציא סקסיות ועניין בצורה יותר מתוחכמת."

רומנו נשוי ואב לשלושה ילדים, אחת מהסיבוב הראשון ושניים מהנוכחי. הוא מתגורר עם אשתו ושני בניו במרכז ת"א. בעוד שלושה חודשים הם מתכננים לעבור למושב בהרי ירושלים.

"בשנתיים וחצי האחרונות החיים שלי עברו מטמורפוזה, גם הקריירה שלי תפסה תאוצה וגם נולדו לי שני בנים, עברה יותר משנה מהפעם האחרונה שהלכתי למשל לראות סרט בקולנוע. אני מקווה שמעבר הדירה יעזור לי להפריד בין חיי המקצוע למשפחה".

הפריצה הגדולה שלו התרחשה לפני קרוב לשנתיים. הוא הכיר את המאפרת נטאשה דנונה דרך בעלה, וההיכרות זו הובילה לעבודות משותפות וקטנות שהפכו לגדולות יותר ויותר. הקטלוג המסחרי הראשון שצילם היה לחברת revero. "זאת הייתה הפעם הראשונה שלקוח הגיע אלי ורצה את הסגנון שלי. החברה היא צעירה וחדשנית והם סמכו עלי, נתנו לי יד חופשית ויצאו תוצאות מדהימות ולא שגרתיות".

- מה נדרש מצלם מתחיל כדי להצליח בעולם האופנה?

"כישרון, נחישות ויכולת להתמודד גם עם עבודה קשה ושחורה. יש עבודות שדורשות רק עשר אחוז מהיכולות שלך וצריך ללמוד לקבל גם את זה."

- עם אילו דוגמניות אתה נהנה לעבוד?

"בעיקרון אני משתדל לעבוד עם דוגמניות מתחילות כי הן עדיין לא סיגלו מניירות והבעות חללות ואפשר להוציא מהן משהו אמיתי ורגשי. אני בכל פעם מחדש נפעם מגלית גוטמן, מהמקצוענות ומרמת המודעות שלה."

- איזה דיאלוג אתה יוצר עם הדוגמנית שאתה מצלם?

"אני תמיד נמצא בדיאלוג עם הדוגמניות, לא מתייעץ איתן על כל דבר אבל יש פוזיציות שאני רואה שלא נוח להן ודואג שיהיה להן נוח כדי להשיג תוצאות מירביות".

- עם איזה אנשי המקצוע אתה נהנה לעבוד?

"אני פתוח לעבודה עם אנשים חדשים. מבין המאפרים אני אוהב את נטאשה דנונה שהיא יותר ממאפרת, היא אמנית אמיתית ומשיתופי הפעולה איתה יוצאות תוצאות מדהימות. מאפר מועדף נוסף הוא עומר אסף, שמעבר לכשרון שלו הוא גם בנאדם, מאוד עוזר ומעורב. מעצב שיער שאני אוהב זה ז'אן כהן וסטייליסטים אהובים הם רינת אפרת, כדורי אלישר ואלעד בר-און, שהוא גם מאפר".

- לאילו צלמים מקומיים תפרגן?

"עידו לביא חינך אותי ואני מאוד אוהב את העבודות שלו למרות שהן שונות מהסגנון שלי. גולי כהן הוא חבר טוב וגם הוא כמוני, אוהב את ההתחדשות. אני אוהב גם את צילומי הרגש של אייל נבו."

- עם איזה מגזינים אתה מתעדכן?

"אני לא מתעדכן יותר מדי ממגזינים. את ההשפעות שלי אני שואב בעיקר מסרטים, מספרים וממוזיקה".

- צלם בינלאומי מוערך?

"ברוס וובר, אני נהנה לראות פרוייקטים שלו שמשלבים בין דוקומנטציה לאופנה ודיוויד לה-שאפל, שאני מתרשם בכל פעם מהמחשבה ומהקונספטים שלו".

רומנו אמנם לא השלים את לימודי הצילום שלו, אך נרתם להמליץ על מוסדות ללימודי צילום "הדסה זה מקום מצויין ורציני ושמעתי טובות גם על המכללה לצילום בקריית אונו".

- להיות עוזר צלם זאת דרך טובה לדעתך להתברג לתעשייה?

"זאת דרך טובה אבל לא הדרך היחידה. אין רק דרך אחת".

- מה מפריע לך בעולם האופנה?

"בניגוד לתחומים אחרים בעולם האופנה, לצלמי אופנה אין גוף מארגן שיכול להועיל, להקל על הצלמים ולקבוע סטנדרטים אחידים של תנאים. חלק מהצלמים מסרבים לקחת בהתארגנות הזאת מטעמי אגו, אבל אני, עדי אורני וצלמים אחרים קבענו להיפגש בקרוב ולהתחיל להזיז עניינים".

- מה פסגת השאיפות שלך?

"הייתי רוצה לעבוד בחו"ל, לטעום את צורת העבודה והמנטליות ואני מאמין שזה יקרה ביום מן הימים. פוסטר גדול באיילון כבר יש, של REVERO, שצילמתי אותו רק ברבע שעה."