זהות בדויה

דפדוף ראשוני בקטלוג החורף החדש והמושקע יחסית של רנואר, מגלה שני אלמנטים מרכזיים: האחד הוא הלוקיישן האורבני, הכולל רכבות תחתיות ורחובות אירופאיים והשני, חוסר היכולת לזהות את אותו הלוקיישן שבו צולמה הקולקציה. שמו של המקום לא מצוין בשום מקום בקטלוג ורק חיפוש מדוקדק באמת מעלה שרידים לאותיות סלאביות על מכונית חולפת. הדבר אולי משקף את הקולקציה כולה – היא לעיתים קרובות מצטלמת לא רע, אך היא חסרת זהות, חסרת מסר ובעיקר לא מספיק אמיצה.

המעצבים של רנואר מחלקים את הקולקציה הגברית לשלושה חלקים: FORM ,STREET ו-EDGE. כפי שמרמזים השמות, קולקציות ה"סטריט" וה"פורם" אמורות לספק מענה ללבוש יום יומי, כשהראשונה עסוקה בבגדי רחוב והשנייה בבגדים בעלי אוריינטציה מחוייטת ועסקית. החלק השלישי של הקולקציה, אדג', מורכב מבגדים מבריקים ואקסטרווגנטיים, הפונים לקהל "שמחפש את הקצה".

מאחורי שלושת החלקים אמורה לעמוד ההשראה שמובילה את הקולקציה כולה. הבעיה היא שדי קשה למצוא את המרכיבים הללו. אפשר לדבר על החוויה האורבנית כקו המוביל של הקולקציה, אך נושא עיצובי רחב כל כך אינו מצליח להיתרגם אל רעיונות מקוריים ושונים. אם בכל זאת מתעקשים על הנושא העירוני המודרני, נצפה מהמעצבים למתן תשומת לב קונקרטית לתופעות מסוימות וייחודיות שמתרחשות בעיר, אך הקולקציה של רנואר-מן, נשארת תלויה בין הצפוי והמסחרי ועד ללא מעודכן.

ואם עוסקים בנושא החדשנות, גם הטיפול באופנות חולפות נעשה בצורה זהירה מדי ומספק בעיקר תחושה של צנזור שעוברים מעצבי הקולקציה. גם הפריטים "המיוחדים" יותר, כמו למשל חולצות טי עמוקות מחשוף או שילוב של מנצנצים שונים וצבעים בוהקים, הם בבחינת אחיזת עיניים, משום שהם לא מספקים רעיון עיצובי חדש, אלא שימוש חוזר באלמנטים שהרחוב מקבל אותם בשלווה גמורה, לאחר שהוכיחו עצמם כבר מספר עונות. כך לדוגמה המראה של נער הרוק, עטוי המטפחת והווסט השחור, יכול היה להיות חדשני בחורף הקודם, אבל עכשיו אינו מעורר שום תחושה מעניינת לאחר שמוצה עד תום.

כל אלה אינם סותרים את העובדה כי ניתן למצוא מספר פריטים טובים שצדים את העין: ז'קט צמר אפור בגזרת בלייזר, עם פסים דקים שנראה נהדר, ווסט סרוג עם מפתח צווארון מעניין, ג'ינס כהה וצר עם תיפורים עבים בצבע לבן, עליונית ספורטיבית בצבע אדום עם תיפורים בשחור ולבן וגולת הכותרת – ז'קט קצר ברכיסה כפולה בגזרה צמודה בצבע חום - אפור, שמשדר תחכום ואלגנטיות.

הג'ינסים של הקולקציה דורשים התייחסות מיוחדת, גם בגלל השימוש הנרחב שלהם וגם בגלל טווח המחירים שמטפס עד 600 ש'. המסקנה העיקרית היא, שברנואר ניסו בעיקר ללכת על הבטוח ולשחזר הצלחות קודמות, רק שהיום זה נראה קצת מיושן ולא רלוונטי. כך אנו עדיין מקבלים ג'נסים בגזרות BOOT CUT עם מכפלות רחבות, שמטופלים ביותר מידי שפשופים בהירים ואפילו קרעים. דווקא כאשר נשארים הג'ינסים בצורתם הגולמית יותר, עם צבעים כהים, עיבודים עדינים וגזרות ישרות, ניתן לסמן מספר הצלחות לא מבוטלות – ביניהן ג'ינס כמעט שחור, בגזרה גבוהה יחסית ועם רגל ישרה.

לסיכום החורף הרנוארי, ניתן לומר כי למרות שהפריטים עשויים טוב וניתן להרכיב מהם מלתחה מוצלחת בקלות, הבעיה מתחילה כאשר עם הניסיון לספק את כל הצרכים: גם חדשנות, גם פרקטיות, גם ליום וגם לילה. אז הקולקציה יוצאת מן הפוקוס שלה ומאבדת את עמוד השדרה שלה, שצריך להיות מובחן. אין ספק שרנואר אינה מנסה או צריכה להיות יצירת אמנות של אופנה, אלא בעיקר לספק צרכים אופנתיים. אבל אין הדבר אומר, שלא צריך שלפחות חלק קטן מן הקולקציה יורכב ממבע אישי של המעצבים אותה. התעוזה של הקולקציה הנוכחית היא בעיקר במוכר ולעיתים אופנה, גם מסחרית כזו של רנואר, יכולה וצריכה לספק לנו זווית ראייה שונה אל חוויות מוכרות.

חולצות אריג: 189-299 ש'
מכנסיים: 239-299 ש'
סריגים 129-299 ש'
טישירטס 59-199 ש'
ג'ינס 299-599 ש'
נעליים 59-709 ש'
מעילים: 199-1,199 ש'