כל מעצב-על או בית אופנה שמכבד את עצמו, מקפיד לטפח קו לצעירים, שלרוב כולל עיצוב קולקציה נפרדת, מסחרית וזולה יותר, הפונה לקהל צעיר יותר. אפשר לומר שלרוב לא מדובר ביצירה מעניינת במיוחד וניתן לזהות אותה בעיקר לפי לוגו המותג, המודפס בגדלים בלתי נתפסים על כל פריט לבוש אפשרי. המקרה של Armani exchange 'ארמאני אקסג''ינג'', למשל, הוא דוגמה מצויינת לקו מחריד שעושה שימוש מסיבי בשם מותג העל. לעומתו אפשר למצוא מספר מעצבים, כמו אלכסנדר מקווין, שמשתמשים בקו המשני דווקא כדי להתפרע ולקיים דיאלוג עם תרבויות השוליים, דבר שאינו אפשרי עם מערכות לבוש מעודנות באלפי דולרים.
אלכסנדר מקווין נחשב לאחד ממעצבי האופנה הבריטיים הנחשבים והמוערכים (נבחר למעצב הבריטי החשוב בעולם כבר שלוש פעמים!) והוא השיק בשנה שעברה את McQ - קו האופנה הצעיר יותר הנושא את שמו. כבר מן הקולקציה הראשונה הוא הראה כי ניתן ליצור אופנה קונספטואלית ומשובחת להמונים, בלי לוותר על הזהות הייחודית שלו. ההתכתבות היא באופן תמידי עם תרבות הרחוב הלונדונית, ונוגעת לא-נוגעת באספקטים שונים וקיצוניים שלה, החל מפאנק, דרך קבוצות מיליטריסטיות ואפילו סמלי המלוכה הבריטיים.
מקווין נכנס בשנת 1996 לתפקיד המנהל הקריאטיבי של בית האופנה הצרפתי ג'יבנשי וב-2001 עזב אותו והקים את בית האופנה הקרוי על שמו. שמו גם בולט בשיתופי פעולה ייחודים, שהנפיקו את קו הנעליים המסוגנן ל"פומה" ואת קולקציית המזוודות המפורסמת של סמסונייט. לחורף 2008 יצר מקווין עבור הקולקציה הגברית של McQ מראה רב שכבתי, הנשען על המודל המחוייט ועושה שימוש הן בגזרות של חליפות קלאסיות עם אדפטציה מודרנית ומרדנית, והן בגזרות צבאיות, שמקבלות דווקא פרשנות אנרכית ייחודית.
פלטת הצבעים נעה על הציר הכהה, ומכילה מידות שוות של כחול-ג'ינס, ירוק זית, אפור ושחור, עם שילובים של דוגמאות משובצות וטקסטורות בד שונות. המראה הכללי נע בין קלאסיקה מעודנת ואף כמעט מלוקקת בצורה מכוונת, ועד אימג'ים רדיקליים יותר, העושים שימוש משלים במגפיים גבוהים ומעילים קצרים ועמוסי פרווה. פריטי המפתח בקולקציה הם אלו שניתן להשתמש בהם באופן וורסטלי בין שני הקצוות של הקולקציה: בלייזר שחור מבד משומן הנלבש עם מכנסי רוכבים בצבע אפור, חליפת צניחה בירוק זית, עם דייטיילים ורוכסנים מרובים, מעילי צמר משובצים בגרסאות צבאיות ארוכות, מכנסיים שחורים עם פסי ניאון בצהוב וורוד ואפילו ז'קט ג'ינס ברכיסה כפולה, בגזרת pea coat.
איכות הבגדים גבוהה ולמרות שמדובר בקו משני, המחיר הכללי אינו זול (למרות שהוא זול משמעותית מן הפריטים בקולקציה הראשית). אחד הדברים הטובים בקולקציה הזו, הוא חוסר היענותה לטרנדים עכשוויים, בעיקר בזכות העובדה שכל פריט בה מלא אופי משל עצמו, וכך הוא יכול להיות רלוונטי תמיד. הבעיה היחידה היא, שהקולקציה עדיין אינה זוכה להפצה מאוד רחבה בעולם, וניתן למצוא אותה בעיקר במקומות שמציגים אופנה קצת יותר מתוחכמת כמו הכלבו המיתולוגי "בארני'ס" בניו יורק, "פרנטון" הצרפתי וכמובן סלפרידג'ס הלונדוני. ובכלל נדמה כי הקולקציה הזו לא מתכוונת להיות יותר מידי נגישה אחרי הכל, השוליים צריכים להישאר שם.
