וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

השמן שמניע את הגלגלים

לרה רוטר

31.8.2008 / 13:20

היא אכלה מאותו מסטינג של בר ולאונרדו ודאגה שמישהו יזיז עננים לשיפור התאורה - מיכל מונקה מפיקת אופנה

הקריירה של מיכל מונקה (39) כמפיקת אופנה, התפתחה מחלומות אקזוטיים על מקומות רחוקים. ברגע שהבינה שהיא יכולה להרים כמה טלפונים ולגרום לכל זה להתגשם היא לא מפסיקה.

כל סטייליסט, מאפר או מעצב שיער בתעשיית האופנה יודע, שכשמונקה מתאמת איתו צילומים להפקה בחו"ל, מובטחת לו חוויה קסומה וחד פעמית במקומות רחוקים. מונקה היא הראשונה שצילמה בטנזניה, והטיסה בעבר צוותים לטירה מהמאה ה-16 באנגליה, הפיקה צילומים בירדן ובאלפים הצרפתיים. היא גם מפיקת האופנה הראשונה שהחלה לעבוד כעצמאית, בימים שהתפקיד היה מוגדר כתת-משרה במשרדי פירסום ועסק בעיקר באירגון של הפקות אופנה פשוטות למדי.

מה זה אומר להיות מפיקת אופנה?

"הפקת אופנה זה הלוגיסטיקה של הכל, השמן בגלגלי העגלה. אני בעצם מתרגמת קונספט למציאות וזה אומר הכל: למצוא לוקיישן לפי תקציב, לבנות צוות, לדאוג לאוכל בימי הצילומים, להסעות, לבחור את הדוגמנים והפרזנטורים, לנהל ישיבות ובקיצור להיות החוליה שמחברת בין כולם. זה מקצוע ששואב המון אנרגיות. בגלל שמדובר באופנה, אני עובדת לפי עונות ויש לי כמה חודשים אוף, אבל אחרי עונת הפקות אני נשארת מפורקת. בעונה, שאורכת כשלושה חודשים, אני עושה 8-10 הפקות, עליהן אני עובדת בו זמנית. כל עונה אני אומרת שאני פורשת אבל בשנים האחרונות למדתי איך עושים יותר כסף בפחות מאמץ. עם הוותק, הגעתי למצב שאני עושה שתי הפקות בעונה ומרוויחה כמו עשר שעשיתי פעם."

תחילת דרכה של מונקה בעולם האופנה היתה דווקא בתחום הסטיילנג, וזה היה ב-1995. שנה מאוחר יותר הציעו לה להשתתף בהפקת הקטלוג של המשביר לצרכן, שהיה עצום בגודלו (100 עמודים) וכלל מותגים שונים ורבים, ביניהם טריומף, דלתא, לי קופר, ליווי'ס ונייקי. "זה היה מטורף. היינו צריכים להנפיק 100 עמודי קטלוג ב-22 ימי צילום עם עשרות דוגמנים, מה שדרש לוח זמנים מדוקדק, ועוד בתקופה בה טלפונים סלולריים לא היו מאוד נפוצים. שלושה חודשים עבדתי על הקטלוג הזה. הצילומים נערכו באיטליה וליווה אותי הצלם יקי הלפרין. הייתי בחרדות מהנסיעה, זו היתה הפעם הראשונה שלי, יצאתי למסע הזה לבד והיתה הפקה מופלאה".

שיתוף הפעולה בין מונקה למשביר התברר כמוצלח והיא הפיקה 4 קטלוגים נוספים, עד שביססה את קשריה והחליטה לצאת לשוק באופן עצמאי. "עזבתי את הסטיילינג, כשגיליתי שאני יכולה להרוויח הרבה יותר כסף מהפקה. בתחום הסטיילינג הרגשתי שמיציתי, נמאס לי לסחוב שקיות. אבל הדבר העיקרי שגרם להחלטה הזו, בא ממקום של החלומות הכי גדולים שלי מילדות, שכללו נסיעות למקומות אקזוטיים וטרופיים. בהפקה הצלחתי לשלב את החלומות עם העבודה".

ההפקה שאני הכי גאה בה - בר וליאונרדו

"בצילומים לקטלוג שהפקתי לחברת נעליים אמריקאית שנקראת REPORT, שנערכו בסנטוריני ביוון, הצטלמה בר רפאלי. לאונרדו היה אז בסביבה, מלווה בהורים שלו והם קפצו לבקר. הם התלוו אלינו למשך יומיים ויצא לי להכיר אותו. גיליתי שהוא מאוד רגיש, אינטילגנטי וחמוד, אבל בעיני הוא קצת ילדותי. מבחינת סקס-אפיל הוא לא עשה לי את זה. הוא מאוד רגיש לפפראצי ובזמן שהיה איתנו, כל הזמן התחבא בחדר כי הפפראצי מאתונה כבר רחשו סביב. יש לו חיים מאד אומללים מהבחינה הזו, זה לא קל. גם מאיתנו כל הזמן ביקשו שנגניב איזו תמונה אבל ברור שלא עשינו את זה."

sheen-shitof

פתרון טבעי

גבר, הגיע הזמן לשפר את התפקוד המיני ואת הזוגיות שלך

בשיתוף גברא

ההפקה שלא אשכח לעולם - לא עובדים יותר בשבת

"ההפקה הראשונה של גוטקס שעשיתי בזנזיבר בשנת 2000 עם הצלם אשל עזר, היתה סוג של הימור שלקחנו כי זו היתה הפעם הראשונה שלנו בזניזבר. שכנענו את הלקוח, סידרנו תקציב ונסענו. הפרזנטורית שעבדנו איתה היתה טטיאנה דרגוביץ' שהיתה אז סופר מודל עולה והסוכן שלה אמר לי אז להיות עדינה איתה כי היא מפונקת וביץ'. לא פחדתי, יש לי אפשרות להסתדר עם כל הקריזיונרים ואמרתי לו שלא תהיה בעיה. ביום הצילומים הראשון קמנו בארבע בבוקר והאוטובוס נתקע לנו באמצע הדרך. הגענו ללוקיישן באיחור, הכנו את טטיאנה לצילומים והעמדנו אותה מתחת לעץ קוקוס. איך שהיא עומדת שם, השמש מתחילה להתכסות בעננים והתאורה כל הזמן השתנתה. כשהאור התייצב סוף סוף בשעות הצהריים, התחלנו לצלם, אבל אז נשר אגוז קוקוס מהעץ ועבר ליד האוזן של טטיאנה. היא מסתכלת עלי, מסתכלת על אשל ואומרת לנו 'ביי, ביי, אני לא עושה את זה'. היא נכנסה להיסטריה.

מצאתי מקומי שינער את העץ מהקוקוסים שנותרו בו, אבל בשום פנים הוא לא היה מוכן להוריד את האגוזים הירוקים בטענה שהם שייכים לבעל המטע. אז תלינו רשת ואחרי שכנועים רבים טטיאנה הסכימה לחזור לעמדה. בגלל כל העיכובים הספקנו בשלושה ימי צילום מתוך ארבעה לצלם רק חצי מהדגמים לקטלוג. נשאר לנו עוד יום אחד. בערב של היום השלישי אשל ואני התכנסנו לחשוב מה עושים. אשל שומר שבת וגם אני לא מאמינה שצריך לעבוד בשבת ואת ההפקה הזו התחלנו לצלם בשבת. אז החלטנו להתפלל ולבקש סליחה. ביום הרביעי, חזרנו לאי קטן ולבן-לבן שמתכסה בגאות ומתגלה בשפל. אחרי 45 דק' של גשם זלעפות, השמים התבהרו, אבל רק סביבנו, כל יתר השמים שנראו למרחקים היו שחורים. הצלחנו לצלם את יתר הדגמים. מאז אני מקפידה לא לעבוד יותר בשבת".

תכניות לעתיד?

"אני כבר הרבה זמן עם רגל אחת בחוץ. אני עושה הרבה פחות ממה שהייתי רגילה. אני עושה רק מה שאני אוהבת ומה שמדליק אותי, הפקות שיש בהן אתגר. חוץ מזה אני כותבת ספר ילדים עם אחי, והייתי עורכת האופנה במגזין 'בלייזר' במשך שנתיים. אני פתוחה לעוד מקומות אחרים, אני רוצה ליזום ולעשות דברים שקשורים ליצירה, למוזיקה ולאמנות. את עולם האופנה אני מרגישה שכבר מיציתי."

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully