אופנת גרילה

רוב רובם של התיירים החולפים על פני פינת הרחובות ההומה בליקר וברודווי במנהטן, לא מודעים לעובדה שהם עוברים ליד אחד הספוטים הלוהטים בסצינת האופנה הניו יורקית. נסתר מעיני כל ומתחת לאדמה, במבנה שמזכיר בונקר ותעלות לחימה אפלות, שוכן הבוטיק ומרכז העשייה של הקולברשיין האמנותי-אופנתי "שם המלחמה" NOM DE GUERRE.

לא מדובר בשם של מלחמה ספציפית. המושג, שמקורו צרפתי, מתייחס לכינוי שלוקח על עצמו לוחם מחתרת או גרילה בעת הקרב, כדי שזהותו לא תתגלה על ידי הצבא הסדיר.

כמצופה ממשמעות שם המותג והמבנה המיוחד המאכלס אותו, הקולקציות מושפעות באופן ישיר מלבוש מיליטריסטי. קז'ואל מתוחכם בקווים נקיים, שכנראה מכוון בעיקר אל השוליים האמנותיים- אנרכיסטיים של ניו יורק, בדיוק אלה שדווקא שרחוקים מן הצבא מרחק רב. במהלך אינטלקטואלי מבריק, מבקשים היוצרים של NOM DE GUERRE לעצב בגדים שמזכירים מדים, דווקא לאלו שמציעים אלטרנטיבה אמנותית וחתרנית לסדר הקיים. התוצאה היא "זאבים מסוגננים בעור של כבש".

ההצלחה למפעל שהתחיל בקטן בשנת 2003 הגיעה בשנה האחרונה לשיתופי פעולה עם שמות נחשבים בתחום האופנה – החל מנעלי "ג'ק פורסל" של קונברס ועד מותג מעילי הטרנץ' "מקינטוש אוף סקוטלנד". חורף 2008-9 מאופיין במונוכרומטיות שהופכת לייחודית על ידי טיפולים שונים שנעשים בבד. כותנה מצופה שעווה, קנבס מבריק ואמנות היצירה בבד מעניקים חדות ותחושה של אופנה גבוהה. פלירטוט עם טרנדים עונתיים, הניב חולצת כפתורים משובצת בגזרה נהדרת, ווסטים צרי מותן ומעילי פרקה עתירי ווליום.

גם קו המשקפיים של המותג, שזכה לחסות של חברת המשקפיים האולטרה נחשבת אוליבר פפלס, משתמש בקווים העיצוביים המוכרים מדגם ה-"ווי פרר" של ריי באן.

כל פריט בקולקציה מקבל טוויסט מעודן ברכיסה מקורית, כיסים בולטים או גזרה צרה במיוחד, שמזכירים בכל רגע נתון שכאן לא באמת מצייתים לקוד המדים. השימוש באלמנטים צבאיים שעוברים טרנספורמציה עיצובית הופך למעין פארודיה על צבא.

הפאנקיסטים, למשל, משתמשים בפריטים צבאיים, דווקא כדי להפקיע מהם את המטרה הראשונית שלהם, ו"בשם המלחמה" עושים בדיוק את זה, רק בלי להיות קולניים. בשקט בשקט הם יוצרים אלטרנטיבה אופנתית אינטלקטואלית, ששום משטרה צבאית לא תוכל לסבול. השאלה המעניינת היא האם במדינה שבה קיים גיוס חובה היינו יכולים לסבול מהלך אופנתי שכזה? הקונפורמיזם המקומי לא היה מכיל את זה לרגע.