טובה בתחפושות

בכל שנה ביסודי התחפשתי באותה תחפושת. טוב, זה לא לגמרי מדויק.
בהתחלה הייתי צוענייה, אחר כך מוכרת פרחים, אלא שהיה מדובר במשך שנתיים באותה התחפושת רק שבפעם השנייה אחזתי ביד סלסלת קש עם פרחים. כנראה שהעסקים דשדשו כי שנה אח"כ הפכתי ל"מוכרת גפרורים קטנה", תחפושת שהייתה מלווה בתחושת דה-ז'ה – וו צוענית –פרחונית עם תוספת של קופסאות גפרורים בסלסילת הקש. מוקפת בנסיכות אריסטוקרטיות, עם כפפות עד המרפקים ושמשיות תחרה עדינות וממלמלת " אנשים טובים, קנו גפרורים" עם ציפורניים שחורות באופן יזום.

כשהגעתי לטובה קליינר סדן, בת ה-72, שעבדה כמעצבת תלבושות בתיאטרון, ציפיתי לשמוע סיפורי זוועה על הילדים שלה שנשלחו בפורים עם קונסטרוקציות מסובכות ושמלות עם חישוק לבית ספר, ממחסן התלבושות בתיאטרון ולהתנחם בכך שגם אם אמי הייתה פרקטית לפחות היא לא הייתה יצירתית יתר על המידה.

אבל טובה חייכה ובמבטא צרפתי מעודן אמרה לי " הילדים שלי התחפשו בתחפושות קנויות ובנאליות, אני עד היום שונאת לתפור, אין לי סבלנות. אהבתי לקרוא את המחזה להצגה לדמיין את התלבושות, לצייר סקיצות,לשוחח עם הבמאי והשחקנים ולבחור בדים וטקסטורות .את התפירה השארתי למתפרה של התיאטרון".

בפיפטיז טובה נשנשה קממבר בפריז ולמדה אופנה ותלבושות לתיאטרון "זו הייתה תקופה מצוינת. אהבה, אופנה, רחובות פריז, מה יש עוד להוסיף". אחרי שעלתה לבדה לארץ, היא התחילה לעבוד כמעצבת תלבושות בקאמרי. בנבירה בסקיצות היפיפיות שבמרתף ביתה, מתגלים איורים שמתחשק למסגר ולתלות. בהם בגדים תקופתיים למחזה" מרי סטיוארט", "איש הפיל" ו"החולה המדומה".

"בתחילת דרכי בקאמרי, התחברתי עם המשוררת תרצה אתר ששיחקה אז בתיאטרון. ולמרות הסוף העגום שלה, בתקופה בה הכרתי אותה היא זכורה לי כבחורה מלאת שמחת חיים,קלילה ומצחיקה. חוץ ממנה עבדתי עם כל הגוורדיה הישנה בתיאטרון."

"כשהייתי בת שמונה, בזמן שאמי הייתה עסוקה ולא שמה לב. תלשתי את הוילון ממקומו.כרכתי סביבי, הוספתי חגורה ומטריה אלגנטית ויצאתי לטייל ברחובות". סקרלט או'הרה, מאחורייך.
פריטים שלא נפרדת מהם: "שמלות של אמי, שהייתה אישה אלגנטית מאד, ושמלה משנות החמישים שאבי, שהיה סוחר פנינים, קנה לי באחד מהמסעות העסקיים שלו ביפן. היא עמוסה בחרוזים עבודת יד ויש בה משהו משמח".

" אני בעד מחשוף שמראה קצת ציצי, אבל המכנסיים הנמוכים לעומת זאת זה מגעילים בצורה לא רגילה. גם לבחורות רזות שנדחסות למכנסיים האלו השומנים נוזלים מכל מקום. פשוט לא מחמיא לגוף הנשי".

"השמלות של שנות החמישים, שהן צרות במתניים ומתרחבות כלי מטה. אם יש לך טוסיק מדושן את יכולה להחביא אותו בכפלי השמלה, ואם אין לך טוסיק השמלה תשווה לך מראה יותר נשי. כל אישה נראית בשמלה הזו כמו ברבי".