"אני חושבת שחשוב לראות בראש ובראשונה את האדם, ורק אחר כך את הבגדים. קשה לדמיין שהמשפט הזה נאמר על ידי אחת הנשים המצולמות ביותר במאה ה-20 ומי שהפכה לאייקון אופנה ונחשבת כזו גם בימינו - גרייס קלי. ביקור בתערוכה המוצגת בימים אלה במוזיאון ה-V&A בלונדון, המציגה תלבושות מתחילת דרכה כשחקנית ועד שנותיה האחרונות כאשת רנייה נסיך מונקו ואישיות מלכותית בפני עצמה, יוצר את הרושם שיותר מהכל לקלי היה סטייל, וסטייל בניגוד לאופנה, תמיד מתחיל מבפנים.
בסוף השבוע הראשון לתערוכה, בצהרי יום שבת שבו השמש הלונדונית הנדירה הוציאה את תושבי העיר לרחובות ולפארקים, התערוכה הקומפקטית יחסית הייתה מלאה עד אפס מקום, ואת החללים הקטנים מילאו נשים, ונשים בלבד.
התערוכה מאופקת ומלאת חן, בהתאם לפרסונה של קלי, עם כרונולוגיה ברורה שמראה כיצד השלבים השונים בחייה השתקפו היטב באופן שבו בחרה להתלבש. אבל בחיים שמחקים אמנות שמחקה חיים, הבגדים מתחילת דרכה כשחקנית כמו שיקפו את החיים הצפויים לה, או כמו שפרנק סינטרה אמר עליה בזמנו - גרייס קלי נולדה נסיכה.
את מרכז הבמה תופסות עשרות תלבושות המוצגות לצד כרזות הסרטים בהם כיכבה, קטעי עיתונות ומקטעי סרטים בהם השתתפה המוקרנים על הקירות. שמלות בצבע גוף עם קו מותניים ברור ונטולות מחשוף מוצגות לצד גלימות הסאטן שכה איפיינו אותה ואת תפקידיה בסרטיו של אלפרד היצקוק. השמלה השחורה היחידה המוצגת בתערוכה לקוחה גם היא מסרט של היצ'קוק, מסצינת הסיום הבלתי נשכחת של "חלון אחורי".
קלי הייתה מעורבת בכל שלבי יצירת המראה של הדמויות אותן גילמה, מהתלבושות ועד הסטיילינג, וכמו שהעידה עליה אדית הד, מעצבת האופנה המיתולוגית של אולפני MGM, מעולם לא עבדתי עם מישהו שהייתה לו תפיסה אינטיליגנטית כל כך של מה שניסינו לעשות. לאות הכרה, האולפנים חרגו ממנהגם ואפשרו לה לשמור את השמלות בהן כיכבה, אותן נהגה לחזור וללבוש לאירועים של החברה הגבוהה.
הד יצרה עבור קלי שמלה תכולה ומלכותית, אותה ככל הנראה חיבבה במיוחד והיא מצולמת כשהיא לובשת אותה לאירוע פתיחה אפוף אבק כוכבים, לטקס האוסקר בשנת 55' (אז זכתה בפרס על תפקידה ב"נערת הכפר") ולצילומי השער של מגזין לייפ.
השמלה התכולה אינה הפריט היחיד שקלי נהגה למחזר, והיא אף העידה על עצמה שהיא נאמנה לבגדיה הישנים כמו לחבריה הוותיקים. מבט ממוקד בפריטים המוצגים יזהה קרעים קטנים המגלים שימוש חוזר, ביניהם תיק ההרמס המיתולוגי שלה (שבגירסה המחודשת שלו נקרא "קלי" כמחווה לאישה שכמעט לא עזבה את הבית בלעדיו), שנראה מהוה משימוש יתר.
כיאה לאייקון אופנה, קלי אומצה על ידי מעצבי העל של התקופה, ובין היצירות המוצגות ניתן למצוא חליפה של שאנל, שמלות של איב סן לורן ומשקפי שמש של דיור. אך קלי לא הגבילה עצמה להוט קוטור, והפכה לשגרירה של אופנה אמריקאית פשוטה, כזו של שמלות נטולות שרוולים ומכנסיים וחולצות קז'ואלים. הגישה הפרגמטית שלה ללבוש הפכה אותה ואת הסטייל שלה לנגישים יותר. אותה נגישות באה לידי ביטוי גם בעובדה שקלי לא היססה לחבק את קוצר הראייה שלה, ועל הסט תמיד צולמה קוראת את התסריט כשמשקפיים מונחים על אפה.
באגף האקססוריז בתערוכה נראית קולקציית משקפי שמש משנות ה-60 שנמצאים בשיאו של קאמבק אופנתי, ומבחר מצומצם יחסית של תכשיטים, כובעים (שנראה שהיוצר שלהם שאב השראה מהכובען המטורף) וכמה זוגות של כפפות לבנות. אותן כפפות הפכו לסמל המסחרי של קלי, אשר את ההשראה ללבוש אותן קיבלה מילדותה כבת למשפחה אירית קתולית.
החתונה המתוקשרת של קלי עם הנסיך רנייה, שנה לאחר שהכירו בפסטיבל קאן, לא נעדרת גם היא מהתערוכה. שמלת הכלולות עם צווארון התחרה האלגנטי שעיצבו עבורה אולפני MGM הפכה לפריט כמעט מיתולוגי, אך התערוכה מציגה לצידה את מה שלבשה לחתונה האזרחית (השניים נישאו בטקס כפול - קתולי ואזרחי, בהתאם לחוק במונקו) וחליפת מסע של דיור.
את ימי חייה כנסיכת מונקו מאפיינות שמלות בוהמייניות, עם שרוולים תפוחים ובדים דקיקים, לצד שמלות בצבעים חזקים יחסית כמו שמלת המודריאן המפורסמת של איב סן לורן. שנותיה האחרונות מגלות גם הם גישה נינוחה ללבוש, אך הן גם הפחות מעניינות מבחינה אופנתית.
על רקע כוכבי ההווה, שאבוי אם ייתפסו בעדשת הפפרצי עם אותו גרב פעמיים ושסטייליסט צמוד הוא פריט חובה במלתחה שלהם, גרייס קלי נראית כמו אייקון מעולם אחר. לא טוב יותר או פחות רק אחר, כזה שבו נסיכות אמיתיות בוחרות לעצמן את הבגדים, ומורחות בעצמן את הלק בציפורניים.
גרייס קלי סטייל אייקון - ה-17 באפריל עד ה-26 בספטמבר 2010. V&A - South Kensington, London.