לבוש ספורט מטאלי משנות ה-90 והדפסים נוצצים של מיני נחשים אוריינטליים או עיני פרעונים קולקציית קיץ 2012 של טופשופ יוניק, קו המסלול של רשת האופנה הבריטית, עושה את הבלתי אפשרי ומחברת בין הרחוב לגרסת הפופ של מצרים הקדמונית.
בעוד שבימים כתיקונם טופשופ עסוקים במצווה אחת והיא תרגום טרנדים מהיר ככל הניתן - תצוגת האופנה הזו, שהתקיימה במסגרת שבוע האופנה של לונדון, פעלה כדי להוכיח בדיוק את ההפך. במילים אחרות, מדובר ברוח מקורית ויצירתיות, אופנה שהיא קונספטואלית ולאו דווקא לבישה במיוחד. וכך, פריטי אוברסייז, כמו מעילי ניילון ענקיים ומקושטים, הוצמדו עם מיני טייצים מפוספסים; מכנסי ספורט קצרים בזהב, אשר היווה את אחד הגוונים העיקריים, נלבשו עם עליונית רקומה בפאייטים. ברוח אותו ניינטיז, שהשתקף היטב בממד האתלטי ששלט בקולקציה כולה, חלק מההדפסים המצריים קיבלו פרשנות מלאת הומור, המזכירה את עבודתו של אמן הפופ-ארט קית' הרינג, שנודע בדמויות הקוויות שיצר, אשר תרמו למסר גראפי נוקב.
עדויות נוספות לתרבות הקדומה נוספו אל פריטים מוכרים סריגים עוטרו בחזיתם בהדפס מומיות מופשט; שמלות ערב קלילות בוורוד או שחור, חלק בחצאיות מרובות קפלים, קיבלו בוסט מרשרש בעזרת חוליות זהובות.
בזכות המאש-אפ הבלתי אפשרי הזה, טופשופ השיגה אמירה שאינה רק אנרגטית וסוגדת לנעורים, אלא חפה מקלישאות. זוהי דוגמא מבריקה כיצד חומרים נדושים, כמו שנות התשעים או רמזים ברורים לסרט קליאופטרה, הופכים ייחודיים ברגע שסוחטים אותם אחד בעזרת השני; שמייצרים בניהם חיבור חי, חדש ומקורי. זה אולי לא יפה, במובן הפשוט של המילה, אבל אקספציונלי לחלוטין.
טופשופ היא אחת מרשתות האופנה הבודדות המקפידה לשמר מסורת של אופנה חופשית ורדיקלית, ולכלול בכל עונה קבוצות של פריטים המקדשים ערכים אמנותיים על פני מסחריים, הן במסגרת הקו 'יוניק' (אצל הגברים זהו 'טופמן דיזיין'), והן בשיתופי פעולה קטנים עם מעצבי אופנה צעירים. מסתבר, שאפילו ענקיות יכולות לשמור מקום קטן בלב למעט נשמה.
(צילום: אימג'בנק - gettyimages)
