כך כנראה מרגיש הצלצול אחרי הפסקת עשר בבית ספר. הורס שמחות. האנדרנלין, ההתרגשות, זרי הפרחים, דוגמניות חולצות נעליים וקינוחים בחצר של קסטיאל ביפו. תצוגת אופנת החורף של רנואר הסתיימה וכבר נלקחות המעצבות לתבנית של שאלות תשובות. כלומר, ראיון מעצבן. מזל שהן מתמסרות בחיוך.
עינב שנער, (39) המעצבת הראשית של מחלקת הנשים, תיכננה לעסוק באדריכלות. במהלך בניית תיק העבודות הבינה שאדריכלית היא כבר לא תהיה. הפרקטיקה נראתה פתאום קצת שונה מהרומנטיקה, ואז החליטה להירשם ללימודי עיצוב אופנה בשנקר. החלטה מעט לא צפויה, כפי שהיא מעידה, "כילדה קיבוצניקית, שמעולם לא הייתה לי שמלה משלי או דודה עירונית ואדיבה שתשלח חבילות. הבגדים היו משותפים עם שאר בנות הקיבוץ והיו פשוט משהו שלובשים במובן ארצי ונטול הילה. "במהלך הלימודים בשנקר הייתה בסטאז' בלונדון שבסיומו, לפני כתשע שנים, החלה לעבוד כמעצבת ברנואר.
לצידה קרן גילן (38) המעצבת הראשית של מחלקת הגברים, כתשע שנים ברנואר, למדה עיצוב טקסטיל בשנקר, התמחתה אצל המעצב רוברטו קוואלי וסובלת מסינדרום האצבעות המתופפות, שמתבטא בכך שהיא תמיד חייבת ליצור משהו עם הידיים. כך שחוץ מהדיי-ג'וב שלה, היא גם רוקמת, סורגת, יוצרת שטיחי קרושה צבעוניים, סלסלות, כריות, שרשראות דגלונים וכותבת בלוג על כל זה, באנגלית.
מרחק לא קטן יש בין רוברטו קוואלי בפירנצה, לחנות המפעל של רנואר בראשון לציון
"כן, אבל לא כל מה שנשמע מרחוק טוב ונוצץ הוא בהכרח כזה. אין ספק שאני נהנית להיזכר בחדר החומרים העשיר ובבדים באיכויות שלא נתקלתי בהן בתקופת הלימודים. עורות טבעיים, משי וסאטן בצפיפות גבוהה ואיכות מרהיבה. בית דפוס אישי להדפסים וספריית עיצוב חסרת תקדים. אבל, פרט לתפאורה הזו, "אדם לאדם זאב". מדובר בעבודה מאוד אינטנסיבית ותובענית במשך שעות ארוכות. הרבה פריטים נתפרים ביד או שנעשה להם עיבוד ידני, הרבה דיטלים. בניגוד לחברה מסחרית שמעצבת לפי תכתיבים עולמיים, כיוונים ופלטות צבעוניות וההקשבה ללקוח מכתיבה את הצלחת הקולקציה. אצל מעצב העל השאיפה היא לנועזות וביזאריות כדי ליצור באז ועניין."
איך ההרגשה לצפות בקולקציה המוגמרת שיצרתן מהלכת על המסלול?
עינב: "זה מפליא. אני לא לגמרי מתרווחת בכסא, מדי פעם צצות מחשבות, שרק יודעי דבר רואים. אוי שכחנו להסיר את המדבקה מהתיק או דברים קטנים שהייתי משנה בסטיילינג. אבל, אין ספק שזו התרגשות מאוד גדולה שנותנת את הבמה, הביטוי והמיצוי המקסימלי לבגדים. אם כי בסופו של דבר הכיף הכי גדול זה לראות ברחוב את הבגדים שיצרת. כיף לראות שזה עושה טוב להרבה נשים".
קרן: "זה מאוד מוזר לשבת בקהל כצופה מהצד. פתאום יש ריחוק כזה וקשה לייחס את מה שאתה רואה על המסלול לעצמך ולעבודה מאחורי הקלעים. אני נהנית להציץ בגאווה על המבטים של צוות המעצבים, צוות יצרתי ומוכשר, משכמו ומעלה. וזה הסוד של המחלקה הזו, המשפחתיות, שיתוף הפעולה והאכפתיות."
בתצוגה היו סמפלים שלא ניתקל בהם בחנות הבגדים?
קרן: "באופנת הגברים הוספנו למסלול תיבול והקצנה של הטרנדים הבולטים כדי ליצור שואו מעניין יותר. גם מבחינת פריטים שנועדו ליצור ריגוש בתצוגה וגם מבחינת הסטיילינג שהוא נטול עכבות ויותר משוחרר. בחנויות הכל יותר מדוד וקל לעיכול. ניתן לומר כי עוז זהבי עצמו מייצג צד מוחצן וחצוף של הקהל שלנו שברובו יותר מיינסטרימי ולא מתבלט בלבוש."
עינב: "בקרב הנשים הפרטים שראית בתצוגה אלו הפריטים שתראי על הקולבים בחנות. אין פריט שייחודי לתצוגה, מה שכן צורת ההגשה היא שונה, הרכבה של אאוטפיט שלם כולל סטיילינג נותנת תחושה מעט אחרת."
יש תחושה כי "האחות הקטנה", טוונטי פור סבן, צעירה, בועטת ומוסיפה קצת קמטים למותג רנואר
עינב: "אני לא מסכימה. טוונטי פור סבן קמה מתוך צורך שלא היה לו מענה בשוק, פנייה לנערות צעירות. רנואר לא שונה בתחום הזה מחברות אחרות שיש להן חברת בת. כמו שאני לא חושבת שברשקה מוסיפה קמטוטים לזארה אלא להפך - פותחת את החברה לקהל יותר גדול ומגוון. הן לא סותרות אחת את השנייה יש מקום גם לזו וגם לזו."
קרן: "אני חושבת שהאמירה הזו הייתה נכונה ללפני כמה עונות. ה"קמטים" היו צורך והקשבה לקהל הלקוחות. אבל היום הזרקנו לא מעט "בוטוקס" למותג וזה מתבטא בקולקציה הנוכחית. תחרות היא תמיד דבר טוב שדוחף אותך להצטיין, לדייק ולהיות עם היד על הדופק."
מה היית רוצה ליצור במחלקת גברים שהקהל בארץ עדיין לא בשל לו?
קרן: "לרוב קהל הגברים בארץ יש העדפה לפלטת צבעים מונוכרומטית, למרות שהקיץ הזה ראינו גם לא מעט סגולים שהשתלבו ונרכשו. הבשלות מצריכה מאתנו אורך נשימה, כשאנחנו מזהים את המגמה והטרנד זה עדיין בגדר הזוי ולא מחובר להוויה בארץ, אבל כעבור שתי עונות זה נהיה חלק הכרחי בקולקציה. כך שזה מצריך איפוק והקשבה. לוקח זמן לציבור לעכל ולאמץ שינוי אופנתי. לרוב הגזרות והעיצוב יהיה קלאסי ומדי פעם נוסיף עקיצה וקריצה כדי שהמעצב יביא את הטאץ' שלו והייחוד."
את לוקחת את העבודה הביתה ו"מלבישה" גם את בן הזוג?
קרן:" ביומיום לא, אבל לאירועים ובילויים לרוב הדעה שלי היא הקובעת. מכירה באהבות, רצונות והמגבלות שהוא מציב, אבל משתדלת לבחור עבורו את הפריטים היותר נועזים. הוא הפנים שלי והוא חייב להיות ייצוגי (צוחקת). למעשה למשך תקופה הוא שימש כדוגמן הבית שלנו, למדידות של הדגמים המתגבשים, עד שמאס בתפקיד."
תופינים והפתעות לעונת החורף
עינב: " בקרב הנשים, הרבה צבעי תבלין, גזרות סיקסטיז, מראה צרפתי קוקטי ופריטים בשחור לבן. לשעות הערב - הלורקס והזהב המנצנץ חוזרים ובגדול. הפריטים ששבו את ליבי אלו סריגי הקרושה שמקנים מראה ייחודי ולא מתאמץ".
קרן: " צבעי העונה במינון מדויק: כחול, ירוק, חרדל. ג'ינס קלאסי בגזרה ישרה בכחול רויאל, ז'קט עור בטקסטורת קורדרוי בשילוב חולצת אריג או טי שירט שחורה או לבנה שילוב מנצח.
טווח מחירים:
נשים: ז'קטים: 159 - 599 שקלים; מכנסיים: 99 - 279 שקלים; שמלות: 169 - 379 שקלים
גברים: ז'קטים: 299 - 1,199 שקלים; מכנסיים: 199 - 329 שקלים; חולצות: 129 - 299 שקלים