הרבה לפני קייט אפטון הייתה סופיה לורן. השחקנית האיטלקיה זוכת האוסקר ואחת הנשים היפות בעולם, נודעה לא רק בכישרונה, אלא גם בסגנון נשי וסקסי, אלגנטי ופרובוקטיבי כאחד, שליווה אותה בחייה הפרטיים כמו גם בכמה מתפקידיה האיקוניים. כקתולית מסורתית היא בדרך-כלל ניהלה את חייה בקנה אחד עם כללי הכנסייה, אך בכל הנוגע לאופנה שלה, היא חרגה בקביעות מכללים אלו, הן בחייה הפרטיים והן בתפקידיה הקולנועיים. מי שהתפרסמה בזכות תפקידיה בסרטי הניאו-ריאליזם האיטלקי, זרם משפיע ששיקף את קשיי חיי היומיום של המעמד הנמוך באיטליה לאחר מלחמת העולם השנייה, אימצה בחייה האישיים סגנון זוהר שהפך אותה לאחד מאייקוני האופנה של שנות ה-60. כמו מרילין, אודרי, אליזבת, בריז'יט וגרייס, מספיק לומר את שמה הפרטי ואין איש שלא יידע במי מדובר. בתחום הזה היא הרשתה לעצמה חופש בחירה מוחלט והייתה להשראה עבור נשים רבות בעולם. השראה הממשיכה להתקיים עד היום. את סופיה לורן בחולצה צמודה חושפת שסע חזה עמוק, עיניים חתוליות, שפתיים אדומות ושיער תפוח ניתן לזהות על אינספור שערי מגזינים היום.
מאז פריצתה באמצע שנות ה-50 היא האירה את המסך ואת השטיח האדום בזכות נוכחות כובשת ובלתי ניתנת להתעלמות. נוכחות מלאת בטחון וטבעיות ים תיכונית של המלצרית הנפוליטנית שהיא הייתה פעם. עד היום היא מייצרת כותרות בזכות מראות ערב סוחפים ויופי על-זמני. בסוף השבוע הזה הדיווה הבלתי נלאית מציינת יום הולדת 80.
הכל באישה היפהפייה הזאת הוא חושני. שיער מלא, שפתיים מלאות, חזה שופע וכמובן, גזרה בלתי דקיקה בעליל. "כל מה שאתם רואים פה זה בזכות הספגטי", היא אמרה פעם והתכוונה כמובן לקימוריה המפורסמים. בזמן שדוגמניות ושחקניות דקיקות נוסח טוויגי ואודרי הפבורן הפכו להיות להיט ומודל לחיקוי, היא מעולם לא התביישה בגזרתה וסירבה להצעות להוריד במשקל (וגם לניתוח פלסטי באף). סופיה לורן מלאת בטחון עם ידיים על המותניים וסינר מעל שמלה צמודה חושפת חזה הוא אימאג' מאפיין שלה שיש מקום להניח ששורשיו טמונים בילדותה. כמי שנולדה מחוץ למסגרת הנישואין (אביה סירב להתחתן עם אמה), היא סבלה מסטטוס של "בלתי חוקית", אך ידעה להדוף כל התנכלות כלפיה או כלפי אמה ואחותה. אמה, מורה לפסנתר ששאפה להיות שחקנית והורישה לה את יופיה, רשמה אותה בגיל 14 לתחרות מיס איטליה 1950. היא לא זכתה במקום הראשון, אך הגיעה לגמר וקיבלה כרטיס נסיעה לרומא.
בבירה האיטלקית החלה הצלחתה. היא מצאה עבודה כדוגמנית, נרשמה לשיעורי משחק והחלה להופיע בתפקידים קטנים בקולנוע. ב-1958 חתמה על חוזה לחמישה סרטים עם אולפני פרמונט ובהמשך הפכה להיות כוכבת בינלאומית. ב- 1961 זכתה באוסקר עבור תפקידה בסרטו של ויטוריו דה סיקה Two Women, בו גילמה אלמנה צעירה המנסה להגן על בתה בת ה-12 באיטליה השסועה בזמן מלחמת העולם השנייה. במהלך שנות ה- 60 היא הייתה אחת השחקניות הפופולריות ביותר בעולם. היא הצטלמה לסרטים בארצות הברית ובאירופה, כיכבה לצד שחקנים ידועים כמו פיטר סלרס, גרגורי פק, פול ניומן, מרצ'לו מסטוריאני, מרלון ברנדו, ועוד. מסרטיה הבולטים באותה תקופה, 'המיליונרית' (60), 'אל סיד' (61), 'אתמול, היום ומחר' (63), 'ליידי אל' (65), ''נפילת האימפריה הרומית' (65), ערבסקה' (66) וסרטו האחרון של צ'רלי צ'פלין, 'הרוזנת מהונג קונג' (67). בשנות ה-70 וה-80 היא עבדה פחות והתמקדה בחיי משפחה לצד בעלה קרלו פונטי ושני ילדיה, קרלו ואדוארדו. מאוחר יותר היא שבה לקולנוע בקצב איטי יותר, הוציאה לאור ביוגרפיה מצליחה וספרי בישול, השיקה קוי תכשיטים, משקפיים ובישום על שמה (הייתה הידוענית הראשונה שהשיקה בושם על שמה), וזכתה במספר פרסי כבוד.
הסטייל האיקוני שלה, כפי שהוא מוכר היום, התעצב בעיקר בשנות ה- 60. היא אימצה כמה מהטרנדים המגוונים בעשור הסוער ההוא. החזה המפואר שלה נארז בחזיות מרופדות או מחודדות כשהיא לבשה חולצות סריג וחולצות טי צמודות. אך בדרך כלל הוא לא נארז כלל. מחשופים בעלי מפתח גדול, בייחוד כאלה הנמצאים בשמלות ערב, שמלות נשף, בגדי-ים ובגדי-גוף היו חביבים עליה במיוחד. לא לשווא היא כונתה מרילין האיטלקיה. חצאיות עיפרון שהיום אפשר לראות הרבה על כריסטינה הנדריקס בתפקיד ג'ואן ב"מד מן", היו להיט אצלה, במיוחד עם גופיות לייקרה או סאטן צמודות וגרביוני רשת. מעילי צמר עם כפתורי אוברסייז שימשו אותה בנסיעות וטיסות, כמו גם מעילי פרווה שהיו יכולים להיות חומים, שחורים, לבנים או מנומרים. כובעים היא די אהבה והם החמיאו לה. היו לה כאלו שתאמו את מעילי הפרווה שלה ואחרים שתאמו את הסטייל של אודרי הפבורן. (ב-2006 במסגרת תערוכה ברומא שהוקדשה לקריירה שלה, הוצגו מספר כובעים מאוספה הפרטי). משקפי אוברסייז כהים נוסח ג'קלין קנדי התאימו מצוין לפניה. תמיד היא הקפידה על עקבים, וברוח הימים היא נראתה הרבה בנעליים מחודדות עם עקבי סטילטו. בשמלות ערב בגזרת בלון שהדגישו מותניים צרים ושולבו עם אקססוריז מנצנצים היא סחפה את סובביה בפרמיירות ופסטיבלים. עיניים מודגשות היו מרכז איפור הפנים שלה. שיערה המלא נצבע פה ושם לבלונד או אדום בהתאם לצרכי תפקידים, אך בדרך כלל היא שמרה אמונים לגוון החום בינוני שלה, כמו גם לסגנון הסידור הקלאסי: אסוף גבוה נוסח אליזבת טיילור או ארוך, פזור פרוע נוסח ראקל וולש. תספורות גאומטריות או קצוצות נעריות, טרנד חם במחצית השנייה של שנות ה-60, לא זכו מצידה לעניין. גם לא חצאית המיני או לוק-החלל. בחופשות פרטיות היא נראתה במטפחות ראש, שמלות קלילות והרבה פעמים ברגליים יחפות.
היום היא כאמור מציינת 80. האישה היפה הזאת, גם סבתא גאה לארבעה נכדים, ממשיכה לרתק בזכות נוכחות סוחפת ואותו קסם איטלקי. buon compleanno Sophia!
