כמיטב המסורת של המעצב הכי נחבא אל הכלים בתעשייה, הציג שי שלום קולקציה שלמה של בגדים לשני המינים בחייטות מודרנית מוקפדת. מי שציפה להמשך ישיר לשמלת המטבעות הזוהרת שעיצב לבר רפאלי בערב הגאלה קיבל סגנון שונה לחלוטין עם קו לביש בקונטקסט קלאסי עילי. הסיפור ששלום עיצב נעוץ בפרשנות לקו התפר שבין המלתחה הנשית לגברית, עם התייחסות מגדרית המאפשרת שימוש בחומרים ובצבעים זהים לחלוטין.
אחד המוטבים הבולטים על המסלול היה ההתייחסות לפלטת צבעים שהחלה בגווני בז'/קאמל בשילוב עם כתום והדפס זברה בגווני חום, המשיכה לאדום משולב בוורוד בייבי עם הדפס פרחוני ומשם לשילובי טורקיז וחציל. לקראת הסוף נצפה גם שחור ומה שקישר בין הכול היו גווני חול שונים. הייכולות הטכניות הגבוהות בלטו במשחקי טקסטורות ומפגשי חומרים כדוגמת אריג וסריג השלובים באותו פרט לבוש, לצד בגדי עור דקיקים, פליסה תלת ממדי ומקטורנים.
קולקציית הנשים התמקדה ברעיון של החסרה גיאומטרית והשלמתה על ידי חומר מנוגד בצורה ובצבע כמו שמלות וחצאיות שבהן נותק חלק ממבנה הפרט והושלם על ידי אלמנט שונה היוצר פרופורציה חדשה. בצד הגברי שלום הקליל את המראה המחויט בפרשנות חדשה על מראה החליפה הקלאסית עם אלמנטים של חשיפת קרסול, עבודה עם סריגים ושילובי צבעים ששוברים את הרצינות שנובעת מעצם לבישת חליפה.
כמעצב בגדים הפונה באדיקות ללקוחות יוקרה, נשאר שלום נאמן לתפיסה הדוגלת בשימוש רב עונתי לפריט, מה שיצר על המסלול רגעים של תחושה מיושנת מעט, שבלטה בעיקר בקו הנשי. אולם לא ניתן להקל ראש ביכולות המרשימות של המעצב להביא חייטות מקומית ברמה כה מוקפדת.
