מלכה לב שחור: פרידה אופנתית מרונית אלקבץ

בווידיאו: רונית אלקבץ כובשת את המסלול בשמלה בעיצוב אישי של אלבר אלבז, בגאלת הפתיחה של שבוע האופנה גינדי תל אביב, אוקטובר 2015

יש פרסונות שזוכות לשירת הלל רק בהספדים שלהם. לא כך עם רונית אלקבץ, היוצרת, השחקנית, התסריטאית, הבמאית ואייקון האופנה שהצטיינה בכל אחד מהמישורים האלו בפני עצמו ובמידה שווה - עוד משימה שרק מעטי מעט מצליחים בה.

ההודעה על פטירתה היכתה בתדהמה. הכישרון שהפגינה לא הניח אפילו למי שידע על דבר מחלתה לזכור עובדה זו ומעבר לכאב האישי שחווים הקרובים אליה אין אלא להתאבל על האובדן התרבותי, על מותה בדמי ימיה של יוצרת אשר כל הווייתה מחשבה מקורית.

בחייה האמיתיים היתה אלקבץ דיווה אמיתית על שטיחים אדומים, תמיד אמנותית ובוהמיינית, לפעמים מעזה עד כדי הרמת גבה, לפעמים סוחטת מחמאות אבל תמיד תיאטרלית וגדולה מהחיים.

העיניים השחורות, השיער השחור, הסקס-אפיל המתפרץ והחיבה לקוטור יצרו דמות עמוקה, חלומו של כל מעצב אמן. אלבר אלבז, מגדולי המעצבים של העשור האחרון הלביש את אלקבץ לא פעם, גם לשטיחים אדומים בינלאומיים, וגם בתקרית אחת נודעת - בטקס פרסי אופיר בו נקרעה בזמן אמת ומול קהל וצלמים שמלתה היקרה, תאונה שגררה את אחת התגובות המעולות והאופייניות לטיפוס - נענוע ישבנה החשוף בחוצפה חיננית למצלמות. גם שמלת הכלה השמיימית שלבשה כשהתחתנה לראשונה בגיל 47 לא דמתה לשום כלה אחרת.

אבל הערך האמיתי של הסגנון של אלקבץ לא הגיע, לטעמי לפחות, מהשטיחים האדומים ומההופעות התיאטרליות. דווקא ביומיום, דווקא בחייה הפרטיים, באופן שבו התלבשה לחזרות, לפגישות או לטיול עם התאומים - הסגנון העז שלה כל כך בלט, קצת כמו ג'יין בירקין שזהר סגנונה גם בחולצת פסים וג'ינס או קרלה ברוני, או בארץ הגר בן אשר ומלאני פרס, להבדיל.

אלקבץ ניחנה בכריזמה החמקמקה הזו, בסטייל שנובע לא מהמותגים שהיא לובשת, אלא מהעיניים, מהאישיות, מהעומק הכנה שבו כנראה שחתה. לראייה שתיים מהדמויות הקולנועיות שגילמה, שהיו אמורות להיות הדבר הכי רחוק מאייקונות אופנה נותרו בלתי נשכחות.

יהודית, הגרושה החד הורית שמתאהבת בדמותו של ליאור אשכנזי ב"חתונה מאוחרת" היא אחת הדמויות הסקסיות בקולנוע. התחתונים השלמים והטי שירט הפשוטה, שמלת הקומביניזון הארוכה עם קבקבי העץ, השיער השחור הארוך עם תסרוקת כוורת מעודנת - כל אלו ביטאו באמצעות לבישתה של אלקבץ אותם את מהות המיניות הנשית. ללא פרובוקטיביות, בלי שמץ של ניסיון להיות סקסית והכי רחוק מהוליווד יכולת להבין מדוע יעדיף גרוזיני צעיר לעמוד מול המשפחה המאיימת שלו לטובת עוד לילה איתה.

וכדי להוכיח את הנקודה שהיא באמת אחת ויחידה, וזה לא רק הבגדים הסקסיים - ויויאן אמסלם, הדמות האחרונה שגילמה בסרטה "גט", אישה מסורתית בת חמישים מהפריפריה, לא הצליחה לנטרל את הכריזמה הנשית למרות הבגדים הצנועים, הגזרות הרחבות, היעדר מוחלט של מחשופים וכמעט אפס איפור. אפשר להוציא את האישה מהסקספיל אבל אי אפשר להוציא את הסקסאפיל מהאישה. בלתי נתפס לדבר על רונית אלקבץ בלשון עבר, אבל אין אלא להתנחם בכל מה שהשאירה עבורנו בתחומי התרבות, האופנה והמגדר.