בווידיאו: מסיבת ההפתעה שערכה משפחת קרדשיאן-ג'נר לרגל גיליון ספטמבר בכיכובה של קנדל. בהפקת מגזין ווג.
על הבחירה בקנדל לשער הגיליון
"כולנו בווג עקבנו אחר הקריירה של קנדל בשנתיים האחרונות בעניין רב. אני חושבת שהיינו קצת סקפטיים לגביה כשהיא התחילה. בפעם הראשונה ראיתי אותה בתצוגת מארק ג'ייקובס. חשבנו שהיא עלולה לא להישאר בתחום ושלא בטוח שיש לה את אתיקת העבודה הנדרשת כדי להיות דוגמנית טובה. אבל כולנו טעינו לגביה. היא עבדה קשה מאוד, למדה הרבה, ובניגוד לבנות אחרות שעושות שימוש במסלול כקרש קפיצה לקריירה בתחומים אחרים כמו טלוויזיה או משחק, או כל דבר אחר, היא אומרת שהיא אוהבת להיות דוגמנית וזה מה שהיא רוצה להיות. והיא גם מדברת בכנות על כך שבגלל שמה היא הייתה צריכה לעבוד קשה יותר מבנות אחרות. ובדרך מסוימת יכולות ההשתנות שלה מזכירות לו את לינדה אוונג'ליסטה הגדולה. היא יכולה להיות כל מיני דמויות וזה הושג בהצלחה בגיליון ספטמבר. היא נערת ולנטינו, נערת גוצ'י המדהימה על השער, או נערת מקווין. היא שונה בכל עמוד" [מראה בגיליון].
על העתיד של קנדל ג'נר בתעשייה
"אני מאמינה שהיא תישאר. היא נאמנה לכל מה שהיא אמרה; שהיא מתמקדת בלהיות דוגמנית ולעבוד עם כל הצלמים והמעצבים הגדולים. אני רואה אותה נשארת. ואנחנו צריכים את זה. הכל היום בא והולך מהר כל-כך. אנחנו צריכים בנות שהן דוגמניות נטו. כמו אז עם קלאודיה, נעמי, לינדה, סינדי. אנחנו גדלנו איתן. כולם ראו את הנישואים של סינדי לריצ'ארד גיר במגזין. אז אני מקווה שגם לה וגם לג'יג'י יהיו קריירות ארוכות".
על כתבת הפרופיל על הומה אבדין אשת הקמפיין של הילרי קלינטון
"כולנו בווג מעריצים גדולים ועסקנו בהומה מספר פעמים בעבר בווג. כשהיא התחתנה, אם אתה זוכר, בשמלת אוסקר דה לה רנטה נהדרת. ובזמן הקמפיין של הילרי לסנאט כשהיא עבדה עבורה אז. למעשה, זה הג'וב היחיד שהיה לה אי פעם. העבודה עבור הילרי. שזה כשלעצמו מדהים. ואני חושבת שהיא דיסקרטית, לויאלית, חרוצה מאוד, מקצוענית, ואני חושבת שהיינו מאוד מודעים בווג לתשומת לב הלא הוגנת שניתנה לה לאחר סרט תיעודי חדש שיצא לאחרונה ועסק בבעלה (הסרט "וינר" בבימוי ג'וש קריגמן ואליס סטיינברג שהוקרן בפסטיבלי סאנדנס וירושלים. נ.ס). אז הייתה לנו הזדמנות לכבד את האישה היוצאת דופן הזאת שהיא מודל חיקוי לנשים בכל העולם".
על כתבת הפרופיל על כריסטופר ביילי, מעצב ברברי
"מה שמדהים בכריסטופר הוא שהוא לא פוחד והוא מאמין בלקיחת סיכונים. הוא לא חושש מכישלון. אם משהו לא עובד, הא מנסה משהו אחר. בפרופיל עליו רצינו להציג בפני הקוראים כיצד האופנה משתנה וכריסטופר הוא האדם הנכון לשם כך. מה שמדהים הוא שמיד לאחר תצוגת ברברי הקולקציה תהייה נגישה מיידית ללקוחות. אולי אפילו בתום התצוגה. כריסטופר לא רק מעצב מדהים, הוא גם מחובר לעולם הטכנולוגיה. אז זאת הייתה הזדמנות נהדרת עבורנו להציג את השינויים באופנה באמצעות הכתבה עליו".
על חידוש הנגשת קולקציות מיידיות לאחר התצוגות
"אני חושבת שהשינוי בלתי נמנע. אנו חיים בעולם שבו איש לא רוצה לחכות שישה חודשים לכלום. אם אתה רואה משהו שאהבת למה שלא תקנה אותו למחרת? הרעיון שההמתנה הופכת אותו ליותר נחשק נראית לי מיושנת. כריסטופר ואחרים הבינו זאת. אני חושבת שגם מעצבים אמריקאים יאמצו את הקונספט בעתיד. זה לחלוטין בלתי נמנע".
על המעצבת ויקטוריה בקהאם
"ויקטוריה יכולה לעשות הכל מבחינתי. בדומה לקנדל, היה לה לא קל כשהיא התחילה כי קצת צחקו עליה בגלל העבר שלה ובעלה. ולא לקחו אותה ברצינות. אבל מעולם לא ראיתי מעצב שעובד קשה כך-כך. היא מסורה, היא מלאת מחשבה, יש לה נקודת ראייה משלה, היא לא מנסה להיות משהו שהיא לא. מדהים לראות כיצד תוך זמן קצר יחסית היא הפכה את ניו-יורק לעיר הבית שלה. ואיך שהיא מצליחה לג'נגל בין מאה הילדים שלה והבעל הפנטסטי שלה. זה מדהים".
על דאמה גווסאליה, המנהל הקריאטיבי של בלנסיאגה
"מעניין לראות מה קבוצת גוצ'י עשתה לאחרונה. לא רק מינוי אלסנדרו מיקלה לגוצ'י. הוא הפך את המותג לחלוטין. המראה הפרובנציאלי-בורגני של המעצב הקודם פינה את מקומות לרומנטי וצבעוני ומלא שמחה. אני מוצאת שזה היה מלא תעוזה. שינוי מוצלח. אבל גם בבית בלנסיאגה התרשמתי מהגישה שלו לא רק לאופנה אלא גם בגישתו לליהוק. הבנתי שהוא מוצא את הדוגמניות באינסטגרם. ושהוא מעדיף תמיד גיוון. הדוגמניות הן לא רק דוגמניות על יפהפיות, אלא גם אנשים שהוא ראה ברחוב. חבריו, אמנים, שחקנים, רקדנים. הוא משקף מה שאנו רואים שקורה באופנה שזה מעבר אל האותנטיות והכנות. שיקוף של החברה כולה ולא רק של מה שמושלם".
על ספרה החדש של גרייס קודינגטון - "גרייס - שנות ווג האמריקאי"
"אין אף אחד כמו גרייס. התרגשתי לגלות שהיא הקדישה את ספרה לי. למעשה, אני חייבת לה יותר. היא תמיד דחפה אותי לראות דברים אחרת, לקחת סיכונים. לחפש מעצבים חדשים, צלמים חדשים. יש חוש של רומנטיקה ושמחה ושירה בהפקות שלה. רואים את זה בספר. גם כשהיא עובדת עם צלם קשוח, היא מביאה תחושת רומנטית ואהבה לאופנה בכל תמונה. עבודתה כל-כך מרשימה".
על צילום אהוב בעבודה של גרייס קודינגטון
אם תסתכל בספר, יש הרבה עבודות עם נטליה וודיאבונה. יש ביניהן קשר מיוחד. גם עם קארן אלסון. הרבה ג'ינג'יות. קשה לבחור תמונה אחת. כולם מדהימות. גרייס תמיד חיפשה נרטיב. יש תמונה אחת של נטליה שפיטר לינדברג צילם עם אואן מקגרגור ותאומים או בהפקת 'אליס בארץ הפלאות' הידועה עם אנני לייבוביץ'. יש אוצרות חבויים בספר ששמחתי לראות שוב".
