לא מפשיט כמו כולם

הכוכב של דמיר דומה, רק בן 27, זוהר גבוה בשמי סצנת אופנת הגברים. למי שעדיין לא נתקל בשם הזה, כדאי להפנים את העובדה שמדובר באחד המעצבים הלוהטים נכון לכרגע. רק לאחרונה הקדיש לו המגזין הצרפתי "לאופיסייל הום", היוצא פעם בחצי שנה, עמוד שלם ובינואר הוא יציג קולקציה רביעית במסגרת המיוחסת של שבוע האופנה בפריז.

דומה נולד בקרואטיה, גדל בגרמניה ולמד שם עיצוב אופנה. בהמשך עבר לאנטוורפן ושם עבד תחת רף סימונס ודירק שונברגר.
כבר אחרי שהציג את הקולקציה הראשונה שלו בקיץ 2007, הוא סומן כהבטחה גדולה וכמבשר של עשייה מרגשת וחדשה באופנה הגברית. מאז הוא מקפיד לקיים את ההבטחה. העשייה בקולקציה האחרונה שהציג, קולקציית קיץ 2009 היתה מאד מדוקדקת והראתה מראה גברי אחר וחדשני. היה בה דיאלוג בלתי פוסק בין כיסוי וחשיפה, כשפלטת הצבעים הקשוחה עומדת בניגוד גמור לחומרים הרכים שדומה עובד איתם. כפי שטענו המבקרים היה לבגדים אפיל מעט מזרחי - ערבי.

אחרי פניות לוהטות, דומה יצר קשר וקיים איתנו ראיון מסנג'ר גלוי לב.

"אני מאמין שכדי להבין את העבודה שלי צריך קודם כל להבין את האופי שלי. אני אדם מאוד רגיש ומאוזן, עם חזון. המטרה שלי היא לא לזעזע או למרוד. יש לי בסך הכל זווית ראייה והעדפות אסתטיות מעט שונות על אופנת גברים".

"כשהתחלתי ליצור את הבגדים הראשונים שלי, עבדתי בצורה מאוד אינסטינקטיבית. למעשה ניסיתי לתאר תחושה מסויימת שהרגשתי. תמיד הייתה לי תמונה בראש של משהו שמגן על הגוף. כמו שמיכה. אני מתעסק בגוף, בזהות של האדם ובאינדיווידואליות ומנסה לבנות אסתטיקה גברית חדשה. משהו שיש בו קצת יותר כנות, רוך ורגישות. אבל חוץ מהעיצוב עצמו, חשוב לי לתת ללקוחות שלי מוצר מאוד טוב. בגד צריך להרגיש טוב על הגוף".

"אני מאמין שהדי סלימן (לשעבר דיור. ל"ש) הותיר אחריו חלל באופנת הגברים. הוא עזר ליצור תמונה מסויימת של גבריות. אנחנו נמצאים בנקודת זמן, שבה אנשים צריכים מישהו או משהו חדש, וכולם פתוחים ורגישים כלפי הדבר החדש הבא. זהו זמן של שינוי והזדמנויות".

"אני לפחות מנסה להיות חדשני. אני חושב שזו צריכה להיות המטרה של כל היוצרים. הכוונה שלי היא ליצור צללית חדשה. אני לא באמת יכול לעבוד עם המודל הקלאסי של הגבר והביגוד שלו. אופנת גברים קלאסית כבר לא מעניינת אותי. עבורי, במובנים מסויימים, לבוש גברי קלאסי הוא סוג של שריון. המטרה שלי היא לתת לגברים הזדמנות להביע את עצמם דרך האופן שבו הם מתלבשים. אני מעוניין לתת להם אפשרות להציג גם את הצד הרך שלהם".

"אני מעריץ את רף, אבל בבסיס אנחנו לא חולקים את אותה השקפה יצירתית. עזבתי את רף כי רציתי להביע את הרעיונות שלי".

"כיסוי וחשיפה הם שני קצוות קיצוניים. הצגתם של שני הקצוות האלו ביחד, היא כלי טוב כדי להבליט כל אחד מהם. מצד אחד אני מצביע על שבירותו של הגוף האנושי ומצד שני אני עוטף אותו בעטיפות".

"אני חושב שאנחנו צריכים לחשוב מחדש על ההגדרות של מסחרי ויצירתי. אני מאמין שהעבודה שלי יכולה להיות מאוד יצירתית ובאותו זמן להצליח מבחינה מסחרית. בתי אופנה גדולים משתמשים בתצוגות האופנה כדי ליצור אימג' מסויים. הרי המוצרים שמכניסים את הכסף הגדול הם לא אלו שמוצגים על המסלול. אנשים לא יכולים להרשות לעצמם את הפריטים מן המסלול, אבל באותו זמן הם רוצים ליהנות קצת מהברק של אותו אימג'. זה הרעיון. אני מאמין שהעתיד שלנו יהיה שונה. אנשים רוצים מוצרים כנים ואמיתיים יחד עם האימג' היצירתי. הלקוח נעשה מלומד יותר. הלייבלים הגדולים יצטרכו לבחון מחדש את הרעיון הישן הזה בעתיד".

"אני לא בטוח שיש אופנה רעה. יש רק רעיונות שונים של אופנה. הדבר היחיד שאני יכול לשפוט היא האיכות".