מחתימה דרכון בקסטרו

המשימה: לבדוק מה יש לרשתות האופנה הגדולות להציע למי שרוצה להעשיר את המלתחה, ובאה עם ארנק תפוח ובטן מלאה. הדרך: להתעלק על נטע-לי בלף, בת 22 מתל אביב, פאשיוניסטה מושבעת, פצצת אנרגיה כובשת ובחורה גדולה מהחיים, בגדול. היא חיה בפלורנטין, חולמת על ניו יורק סיטי ובינתיים מתרוצצת רוב היום בין מכונת הקפה לשולחנות בבית הקפה לאביט, שם היא עובדת. הרעיון הראשוני היה להתלוות אליה למסע קניות בחנויות החביבות עליה בתל אביב, כך שנוכל להתחקות אחר הבחירות האופנתיות שלה וליישם בבית. תחקירון קצרצר מוטט את תוכניותינו כמגדל פנקייקים. מתברר שנטע-לי לא עושה כמעט שופינג בארץ. איפה היא קונה? בעיקר בלונדון, ברשתות כמו פריים-מרק, טופ-שופ, h&m, כאלה מין. מדי פעם היא פוקדת את שוק בצלאל ועושה השלמות, ולאחרונה היא גם מצאה ג'ינס מוצלח ב-TNT עודפים. שתדעו.

החלטנו, אם כן, להיענות לאתגר ולגלם את התפקיד החביב עלינו: דון קיחוטה אופנתי, ולצאת עם נטע-לי למסע קניות מרושת בדיזנגוף סנטר, שבו נוכיח לה שעם קצת תושייה, גם שם היא יכולה למצוא פריטים שיהלמו את מידותיה הטובות. על המפה: קסטרו, פול אנד בר, זארה ופוקס. הקווים המנחים: מחשופים עגולים שיאריכו לנטע-לי את הצוואר ויבליטו את החזה המפואר, חצאיות ומכנסיים עם מותניים גבוהים, שיארזו היטב את הישבן והבטן ויאריכו את הרגליים, ושרוולים שמכסים את הזרועות.

ראשונה במסע הייתה חנות הדגל של קסטרו, בה מקדמת את פני הבאים בובת ענק של רגליה הגזעיות של אליסה בארץ הפלאות, כנראה אחרי כמה ביסקוויטים יותר מדי. חשנו מעודדות. שומה על חנות שמתהדרת בבובה שכזו להחזיק בגדים בשבילה, הלוא.

אז זהו, שלא. על אף רצונה הטוב של המוכרת בחנות לסייע - תאילנדית חביבה שנאבקת בשפה העברית, אבל אוחזת בתודעת שירות מופתית ומצליבה מבטים מהקצה השני של החנות בקריאות "יס, דארלינג!" - כל דגם מוצלח שאיתרנו עבור נטע-לי לא נמצא במידה הרצויה: חצאית שחורה בגזרה גבוהה עם תיפורים מחטבים, טוניקת כפתורים עם פסים מאורכים ושמלת מיני שחורה עם דוגמת תחרה במרכזה, שיכלה לעבוד יפה עם הגזרה של נטעלי ולהסיט את תשומת הלב מהמותניים. חבל, דווקא יש פוטנציאל. הפריט היחידי בחנות שהחמיא לגזרתה של נטע-לי הוא שמלת קוקטייל תכולה בשילוב פסי סאטן בצדדים, עם כיווצים יפים בחזה והרבה בד באיזור המותניים. לקחנו.

הלאה. המשכנו לפול אנד בר (משוך ודוב, כפי שהיא מכונה בחיבה על ידי מעטים וטובים), רשת שמצטיינת באופנה צעירה וסמי-ספורטיבית, אבל מתעלמת במופגן מצעירות ספורטיביות ברוחן במידות שמעבר לגבול ה-40. גם כאן, דגמים עם פוטנציאל העלו סצינות מבאסות בחדר ההלבשה. שוב, הסתפקנו ב"שאריות": חצאית מיני שחורה בגזרה גבוהה, שלו הייתה מעט יותר ארוכה, הייתה מושלמת, וחולצה בעלת מחשוף עגול ועמוק עם גב פתוח שנסגר בפפיון יפה. לא אידיאלי, אבל פ'סדר.

המשכנו לזארה. כאן, המידות נעצרות ב-42, אבל לפחות נדיבות יותר עם ההיקפים. מתוך מבחר לא קטן, הרכבנו לנטע-לי תלבושת שכוללת מכנסוני ג'ינס, שבשילוב עם גרביונים שחורים שמצרים את הירכיים והשוקיים, יוצרים אשליה של רגליים ארוכות וחטובות יותר. שילבנו אותם עם חולצת טריקו עם הדפס חתולי, בעלת שרוולים ארוכים יחסית שמחניפים לזרועות, וצעיף שחור שכרכנו לאורך. ניצחון.

סופו של היום הזה בפוקס, רשת ישראלית עממית, שאמורה להבין יותר מכל את מבנה אגן הים התיכון המתרחב. זה נגמר במפח נפש, ובייגלה רומני מהמאפייה. חנות שלמה מחופה פוסטרים כעורים במכוון של בר רפאלי ונועם טור (זה חייב להיראות זול גם בקטלוג, כנראה), ורק חולצה אחת ראויה. וגם זה בקושי. למען האמת, את הבגדים שמצאנו בפוקס לא היינו לובשים בשום מידה שהיא. קולקציית הקיץ שנצפתה בחנות היא לא יותר מגיבוב שמעטס חסר חן או חוט שדרה סגנוני. למעשה, המוכרות נראות כאילו אם לא ימלקו לנו את הראש על הבלגן שעשינו, יבחרו לשלוח יד בנפשן באמצעות קולב מרוב שעמום.

נסכם את השופינג בקריאה נואשת לרשת קסטרו – יש לכם אחלה מן אחלה של דגמים, פרגנו להם ולנו קצת יותר בד.

זארה – חולצת טריקו עם הדפס חתול: 139.90 שקלים; מכנסוני ג'ינס: 169.90 שקלים; צעיף שחור: 89.90 שקלים.

פוקס – חולצה לבנה 99.90 שקלים; מכנסיים כחולים: 149.90 שקלים.

פול אנד בר – חצאית שחורה: 89.90 שקלים; חולצה כחולה עם מפתח רחב ופפיון בגב: 129.90 שקלים

קסטרו: שמלה 199.90 שקלים.