משהו טוב קורה החורף לרנואר. אחרי כמה שנים בהן היה נדמה שהקולקציות שלהם מורכבות מתרגום מאוחר מדי של טרנדים עולמיים, ושהלוגו שלהם התמלא באבק, שנותר מהדהירה קדימה של קסטרו, הקולקציה החדשה מוכיחה שהפלפל מתחיל לחזור.
נראה שהשקיעה בעונות הקודמות החלה דווקא עם פתיחתה לפני כשנתיים וחצי של רשת 24/7, חברת הבת של רנואר, המכוונת לקהל צעיר. באופן מפתיע, וכמעט מעליב בשביל האחות הגדולה, רנואר החלה להיראות משעממת, ממחזרת ואפילו מעט טרחנית, אל מול הקוליות המגניבה של 24/7. אמנם בחיטוט קפדני אפשר היה למצוא פריטים חמודים למדי, אבל העניין הכללי אבד.
לעומת כל אלה, קולקציית החורף הזה היא מרעננת ומעיזה והלא התעוזה האופנתית היא שהיתה חסרה כל כך בשנים האחרונות. אחת הבשורות העיקריות היא הדגש על סגנון הקז'ואל, שמספק תשובה הולמת לרשתות הזרות והישראליות כאחד, ברמת העיצוב והאיכות, במגבלות הקונפקציה ובהתאמה למחירים.
בקולקציית הנשים נמצא עיצוב נקי ברובו ומוצלח מאוד של מעילים דמויי עור בעיצוב צבאי; וריאציות שונות על מעילי נפוליאון העשויים מבדים שונים כמו טריקו ובדי פיו (דמוי עור), בצבעי פיץ' עדינים ועד כחול עמוק כהה. גם חולצה מכופתרת נאה בהדפס פרחוני אך בצבעוניות מפתיעה של צבעי הסוואה נמצאו בסקציה הזו.
תשומת הלב שהקדישו מעצבי הקולקציה לשנות התשעים ולגראנג', מתבטאת גם היא יפה בקולקציה. חולצות בטן משתלבות יפה עם מכנסוני ג'ינס, שנמשכים עד לאמצע הירכיים ולשם שינוי לא נגמרים בקו הישבן. המכנסונים מציעים בגזרתם תפיסה מלהיבה, שמתחברת למגמה הכללית להעלות את קו המותניים של המכנסיים, כפי שמסבירה ליטל מעוז, סטייליסטית הבית.
במסגרת האורבנית המאגניבה שהוצגה גם שמלת מקסי מטריקו, מוצלחת ביותר, קולית ובלתי מתאמצת. ניתן לומר שהקולקציה הרומנטית מתוקה ונעימה, נטולת חידושים או תעוזה, אך מספקת את הסחורה באופן מוצלח למדי. מיני קרדיגנים בצבעוניות מושכת וגרפיקה מעניינת, חולצות שקופות ועדינות למראה. לעומת זאת קולקציית הערב מוצלחת פחות, גם ברמת העיצוב וגם ברמת האיכות ובחירת הבדים. התחום הזה עוד חלש לטעמי, ואולי מתאים לפלח שוק נכבד, אבל רחוק מלבשר בשורות אופנתיות.
קולקציית הגברים מורכבת ממספר קבוצות השראה, ביניהן ה"קולג' בלוז", אותו קו שחוזר על עצמו מדי עונה (וטוב שכך), בשמות שונים, וכולל חולצות משובצות, ג'ינסים כחולים וקרדיגנים דקים. האחרונים זוכים לנקודות זכות בזכות גרפיקה מבריקה, כמו קרדיגן לנשים בדוגמת פסי רוחב בשחור-לבן, שיכול לספק תשובה אולטימטיבית אפילו לגבר-גבר שוחר האופנה, שחושק במראה טיפה נועז. פריט מוצלח נוסף מקולקציית הסריגים הוא סוודר עבה וצמרירי, פתוח ונרכס עם כפתורים, שהוא בין הפריטים הסקסיים ביותר בעיני לכל גבר, ולצידו מעיל טרנץ' גברי, בצבע חום-קאמל דווקא, שמשווה לו מראה מילטנטי מעט. מעין מראה סובייטי מעניין.
הבעיה העיקרית עם הקולקציה של רנואר היא החנויות בהן היא נמכרת. חווית הקנייה שמציעה רנואר טעונת שיפור: אם רק המוכרים היו קצת יותר סולידיים, המוזיקה פחות רועשת ובובות חלון הראווה היו במראה קצת יותר עדכני, היה כיף לעשות שופינג ברנואר, לפחות כמו להסתכל על הבגדים.
והממתק לקינוח, שחייבים לדבר עליו, הוא הפרזנטור המדויק עוז זהבי. הליהוק פשוט גאוני, ואפילו אור גרוסמן מחווירה לעומת הכריזמה המעולה של בן זוגה לצילומים, שבהחלט מוסיף ומייצג את כל הפלפל הזה שהיה חסר כל כך ברשת לאחרונה.
מחירים
ז'קטים ומעילים: 219-699 שקלים; חצאיות: 99-329 שקלים; מכנסיים: 99-339 שקלים; ג'ינסים: 199-319 שקלים; סריגים 119-279 שקלים; שמלות: 89-349 שקלים