גדעון וקארן אוברזון היו צמד ההורה-ילד השני של שבוע האופנה גינדי תל אביב, מיד לאחר התצוגה המשותפת של טובהל'ה ונעמה חסין. וכמו משפחת חסין, גם הפעם היה קשה לקבוע מה עומד מאחורי שילוב הכוחות, ואיפה מתחיל ונגמר חלקו של כל אחד מהם בעבודה. הרי בעוד שהבת מוכרת בזכות בגדים המכוונים לשעות היום, והאב דווקא בזכות בגדים לשעות הליל, התוצר המשותף לא נפל לאף אחת מההגדרות, וגם לא להגדרת ביניים. יחד עם העובדה שהקולקציה שהוצגה על המסלול הייתה הקטנה ביותר שהוצגה עד כה, עם עשרים מראות בסך הכל, ההרגשה הייתה שמדובר במעין אוסף קפסולה נקודתי שנועד למטרת יחסי ציבור, ולא במכלול עונתי שלם.
התצוגה נפתחה במייצג מחול עתיר אמוציות של רקדנית מלהקת המחול הקיבוצית, שהתבוססה בצעדי ריקוד חדים בתוך מפל חול שזלג על גופה ממיכל תלוי באוויר (וגרם לקהל לתהות האם זהו חול מאתר הבנייה הסמוך של גינדי). רגעים ספורים לאחר מכן, שקופית של חולות נודדים הוקרנה על מסך ה-LED שניצב בראש המסלול. בנקודה הזו כבר היה קל להבין כי אמור להיות קשר קונספטואלי מסוים בין חול זהוב של מדבר או חוף ים - לבין הקולקציה.
הקשר הזה נותר קשור ועלום גם לאחר שהדוגמניות יצאו אל המסלול. אם כבר, היה ניתן להצביע על מוטיב חוזר של גוונים אפרפרים חמימים, כמו בדוגמאות גיאומטריות מעוגלות על רקע לבן או בחליפות בז'קטים נטולי שרוולים. אולם מלבד זאת, לא הסתמן שום קשר משמעותי בין האופנה לרקדנית המתקלחת בחול.
הקולקציה התנהלה בין מראות נוקשים ובנויים מאוד, לאחרים רפויים ואוויריים (אולי כאן בא לידי ביטוי תרומתו של כל אחד מהם). שמלת מקסי ארוכה ותמירה שחצאיתה קושטה טלאים עגולים וסימטריים, או שמלות שהורכבו מפסיפס של משטחי עור רבועים על רקע שקוף, שאפשרו לגוף להציץ מבין המרווחים הצרים, מיקמו את האוסף הקטן יחסית על אותו ציר של ניאו-מינימליזם קונטרסטי שהולך וצובר תאוצה באופנה לקראת הקיץ. כזה שמפנה את המבט אל הגזרה, או אל מניפולציות מחושבות על פני הבגד. אלא שלצד מספר דגמים מרשימים, בין היתר חליפות קלילות ושקופות בטורקיז, מעודנות ככנפי פייה, או מכנסיים מחויטים וכהים שצידם משוסע לאורך בסרט עבה ובהיר, היו יותר מידי עיצובים מגושמים. חיתוכים עגולים (העגול חזר שוב ושוב) שנשתלו בצידי מספר עליוניות, כך שנוצרה מעין נגזרת מרחפת באוויר כבית נורה מוזר, ניכרו כניסיון להפגין טכניקה מורכבת; בפועל, הם לא תרמו דבר מלבד צלליות חסרות חן בקו המותניים.
