עם דגש על ריכוזיות הן מבחינת עשייה, והן מבחינת תהליכי חשיבה, קולקציית חורף 2011/12 של פליט מסמלת מכל הקודמות לה את נקודת המפנה שבוודאי תהיה אחת החשובות בקריירה שלה.
הקולקציה החדשה שלה היא למעשה מיני-קולקציה custom made, אוסף מרהיב של דגמים בעיצובה, שמיוצר בסדרה מצומצמת ובכמויות בודדות מכל דגם. להחלטה הזו יש כמה משמעויות. "את תמיד מתפשרת על משהו כשאת קונה מהקולב. פה זה לא קורה", משתפת המעצבת, "הקולקציה נעשתה במהדורה מוגבלת אשר מוצגת לקנייה בחנות. כל הפריטים ניתנים להזמנה לבחירת הלקוחה לפי מידה, אורך וצבע . ככה הלקוחה תוכל לקבל חצאית בדיוק באורך הנכון לה, אורך שרוול מדויק ואף להזמין כל פריט שתחפוץ לפי מידותיה".
המניה של פליט, מעצבת מוערכת וההבטחה הגדולה של שנקר 2006, בינתיים מגשימה את התחזיות בשוק האופנה המקומי וממשיכה להגביה את הרף. פליט שהתחילה את דרכה בקז'ואל מתוחכם, ואף השתתפה בעבר ביריד הטי-מרקט התפתחה ופיתחה כתב יד אישי ועשיר עם איכות של אופנה עילית. לא פלא שהפכה לאחת המעצבות המוערכות בארץ.
"השיטה החדשה שלי היא בעצם ליצור קולקציה מבלי לעצור את עצמי, ולעוף עם הקריאייטיביות כמו שזה צריך להיות. לא לפחד מכמויות ואיך לייצר את זה", זו המנטרה החדשה שלה לחורף 2012. "הושפעתי מאוד מתכשיטנות ומהתקופה הביזנטית", מספרת המעצבת על ההשראה לקולקציה החדשה, "יש משהו מפואר ושובה את העין כאשר כל הפרטים הקטנים מטופלים, וגם כשיש עומס נכון. ההתייחסות לפריטים בקולקציה הייתה כמו לתכשיטים, ותהליך היצירה וההרכבה הרגיש כמו אספנות". את הדמות שראתה במחשבתה בעת תהליך העיצוב, מתארת פליט כ"ז'אן דארק פאשניסטה" עם מיקס של הלקוחות שלה- אינדיבידואליות, בוגרות וההפך הגמור מקורבנות אופנה.
שמלות סריג משולבות באמרות עשויות עור ששאובות מבגדי אבירים, ז'קט זהוב משובץ בגזרת ג'אמפר עם עיטורי תחרה שחורים, שמלות סאטן מכופתרות ורכות עם עיטורי תחרה, קרדיגנים ושכמיות ארכיטקטוניים וחיבורים בין חומרים כמו עור וסריג ויסקוזה או שיפון משי, תחרות ובדי משי צרובים בטקסטורות ייחודיות ואריגים מוזהבים. הצבעים השולטים גם הם לקוחים מאותה תקופה ברונזה, זהב, שחור, סגלגל , מעט אדום ואפור. ברוב הדגמים, כמעט ללא יוצא מהכלל משולבת עבודת יד קפדנית של תפירה, סריגה ועיבוד.
"אני מנסה למצוא את עצמי, מה אני אוהבת ובמה אני טובה. רציתי מאוד לחזור לשורשים שלי, של עבודת יד עם הטוויסט מודרני הזה, למלאכת היד של פעם", מסבירה פליט, "אוטומטית המחשבה שלי נדדה לכיוון הביזאנטי, זה משהו מאוד אינטואיטיבי שמושך אותי בתקופה האחרונה".
לפליט היה חשוב לגוון ולשלב פריטים לבישים יותר לצד הוואן-פיסים, למשל פריטי קז'ואל כמו ג'קטים ועליוניות מג'רזי שמנגישים את הקולקציה לפלח שוק רחב יותר. "זה פינוק ללקוחות שמאוד נהנות להתלבש, הן מרחפות. לא לכולן יש עבודה שמאפשרת להן להיות יצירתיות, הן לא חיות את זה וככה הן יכולות לבטא את עצמן".
"זאת פעם ראשונה שאני מצלמת את הקולקציה"
בקולקציה הנוכחית, החליטה המעצבת לקחת את המושכות לידיים גם בצילום ובסטיילינג, וכך ניצחה ביד רמה על צילומי הקטלוג. "זאת פעם ראשונה שאני מצלמת את הקולקציה", מתוודה פליט, "פעם אחת אני רוצה להבין מה צריך לעשות בשביל באמת לאהוב את הצילום. הצלם תמיד חושב על איך לבטא את עצמו, כנ"ל לגבי האיפור והסטיילינג, וזה לוקח לפעמים את הפוקוס מהבגד. לקחתי שיעורים אצל חברים צלמים וגם עשיתי את הפוטושופ, והפעם אני יותר מרוצה מאשר בעבר. נהניתי, למדתי המון דברים חדשים, ואני מבסוטית שעשיתי את זה בעצמי, ובפעם הבאה אני אעשה את זה יותר טוב".
מהסיבה הזו בחרה המעצבת בפרזנטורית יאנה גור: "יאנה מאוד ורסטילית, היא ממש האישה הלוחמת. היא בנאדם מקצועי ואם היא רוצה, באמצעות מבט אחד היא יכולה לקחת את כל תשומת הלב מהבגד. אני ויאנה עשינו את המקסימום בשביל לחזק את הבגד".
אלמנט חדש ומסקרן בחייה של פליט, הוא שיתוף הפעולה עם שכנתה לסטודיו, מעצבת התכשיטים רוני פנקס ובוגרת שנקר אף היא. פליט הנחתה וכיוונה את הקולקציה לכיוון של ארט-דקו שמזוהה עם הסגנון שלה, ופנקס עיצבה וייצרה את התכשיטים. "אני לא יודעת לעבוד על תכשיטים אבל אני כן יודעת לכוון, ורוני מאוד מרגישה אותי", מפרגנת פליט לקולגה, "היא בנאדם מאוד מוכשר ורגיש אבל היא צריכה פוש בתחת. יש לה שפה משלה, אז היא בעצם חשבה על ההכוונה שלי ואני נתתי לה חופש פעולה. בתכל'ס היא זאת שעשתה את התכשיטים".
בימים אלו מוטרדת פליט בעיקר מהמשך הפעילות בבוטיק שלה בכיכר מסריק, משהו בסגנון "יחסינו לאן". החנות הקטנה בכיכר פתאום מרגישה לוחצת, והדגדוג של השיקולים הכלכליים והעסקיים כבר הופך לצביטה כואבת.
את מגלה מחשבות נדידה?
"אני מגלה מחשבות התרחבות בעצם, מחשבות על מרכוז המותג ומחשבות על להמשיך לייצר קולקציות קפסולה אקסקלוסיביות ושהלקוחה תוכל להמשיך לעוף איתי. ישנם גם פריטים חדשים בחנות במסריק, אבל בעיקר עונות קודמות. אני מנסה לרכז את הפעילות בסטודיו שבגן החשמל - גם את שמלות הכלה, וגם את כל הבגדים שנעשים בהזמנה מיוחדת או שצריך לעשות להם התאמות לפי הלקוחה. המהלך הזה בין היתר אמור להביא לקוחות עם אמצעים, מישהי שיכולה לשלם, אחרת זה נהיה בלתי אפשרי".
אפשר לומר שנטשת את המעמד נטול האמצעים?
"כרגע המצב הוא, שבגלל שאני ממשיכה הלאה, יש המון פריטים מקולקציות קודמות כמו אוברולים וז'קטים שהם בחצי מחיר. אז מי שרוצה פריט זול יותר זה הזמן".
ברגע שאת מייצרת קולקציית קפסולה זה בטח מוריד ממך המון דאגות ושיקולים כלכליים
"זה מוריד ממני לפחות את השיקולים של להשכיב 50 מטר בד בשביל לתפור 40 זוגות מכנסיים במתפרה, כי לא ריאלי לעשות את זה פה בסטודיו, ואחרי שהוצאת את הכסף על הבד ועל גזרן, וכמה כסף הוצאת עוד בכלל לפני שמישהו קנה את הפריט הזה... כל זה בשביל שבסוף הבגדים יימכרו בסיילים, ואני נשארת עם כל המלאי מהעונות הקודמות".
זה בעצם מכתים את תהליך העיצוב?
"אתה עסוק בייצור ולא בעיצוב, ואתה קולט כמה שזה קשה לייצר ואז אתה מתחיל לפשט ולהתפשר. בזמן שהתהליכים של מעצב יחיד וקטן נהיים קשים יותר בגלל שהכמויות קטנות יותר ורמת הדיוק צריכה להיות גבוהה יותר, ככה התהליכים של הרשתות נהיים פשוטים יותר כי הכמויות גדולות ואפשריות הייצור יותר גדולות. פתאום הן מייצרות פריטים מדהימים, אז מה מעצב יחיד צריך לעשות בשביל לספק משהו יותר טוב? אז זה חוזר לאותה נקודה - אתה חייב לראות במה אתה הכי טוב, לראות מה הרעיון המקורי שלך וכל הזמן לחזור למהות ולתמצית שלך כמעצב".
אז עכשיו את יכולה לומר שחזרת למהות שלך?
"לגמרי".
טווח מחירים: קולקציה: 420-2,500 שקלים. פריטי one of a kind סרוגים בעבודת יד: 3,200-6,500 שקלים.
להשיג בבוטיק של אניה פליט - מסריק 21, תל אביב ובסטודיו בתיאום מראש - החשמל 21, גן החשמל, תל אביב 077-4299510.