לפני עשר חמש עשרה שנים זה היה בקלטות וידאו באיכות גרועה, עם שחקניות שיכולות להיות האמהות שלנו, עם צלוליטיס ומשולשי שיער נדיבים שהגיעו לפעמים עד לפופיק. כשהיינו צעירים, הסרטים האלו היו מוחבאים במקומות שאפילו פקחי האו"ם לא היו מוצאים אותם. ותמיד היה החבר הזה שמוצא סרטים כחולים שההורים שלו החביאו. למרות שהוא היה בזעזוע לנוכח האימאג' של ההורים שלו רואים סרטים כחולים ואחר כך מיישמים, החברים היו קופצים על המציאה ורק מחכים ליום שההורים שלו לא יהיו בבית כדי שיוכלו לפרוץ אל הסליק.
אחר כך היו הסרטים האירוטיים בערוצי הטלווזייה 1SAT וRTL, או כמו שאני קורא לזה תקופת הדו"חות. "דו"ח עקרות בית 3" או "דו"ח תלמידות בית ספר 11" ועוד כל מיני סרטים של ערבולים באסמים באלפ?ים עם כל מיני גרמנים קטנים באוברלים ירוקים וכובעי נוצה. את הסרטים האלה היינו רואים בסוף השבוע בלילה, כשאצבע אחת תמיד לחוצה על כפתור ה"last channel" שמכוון על ערוץ 3, למקרה שיבואו הורים לא קרואים.
השלב הבא היה ערוץ האופנה. איזה יופי של ערוץ! בנו ערוץ מיוחד לאופנה, לאנשים שהדבר האחרון שמעניין אותם זה מה שהנשים האלו לובשות. כל מה שמעניין אותנו זה הבצבוץ התורן שיעשה לנו טוב.
אחר כך התחילו הקלטות של פמלה אנדרסון וכל מיני תמונות באינטרנט. ובלי ששמנו לב הגיעה יס במילניום החדש עם הערוץ הכחול שלה, ואחר כך הכבלים עם שני ערוצים מפוקפקים, והביאו לנו חדשות מגבעות הסיליקון. הם נסגרו, ונאלצנו לחזור לפעילות שוטפת בערוץ האופנה.
אבל אי אפשר לעצור את הקידמה, וכך נוספו לפסטיבל הפורנו גם האינטרנט המהיר שהתחיל להיכנס עם קאזאה ואימיול, והDVD הצרובים. והופה, סרטים כחולים בכל מקום. פורנואיידה של ממש.
אני לא יודע למה, אבל לנשים, סרטים כחולים הם כמו פועלים זרים. בגדול את ממש לא רוצה אותם ומעדיפה שהם לא יהיו בארץ, אבל כשהם אצלך בבית את מתנהגת אחרת, מתעניינת, מסתכלת, ואז דוחפת לוידאו (באנלוגיה האחרונה כבר לא מדברים על פועלים זרים... אני מקווה).
כשאני שואל נשים על סרטים כחולים התגובות הן בדרך כלל. "איכס זה מגעיל אותי" או "זה לא אמיתי ומכני" או "תוריד את היד, אידיוט!", אבל באיזשהו שלב מגיעה הסקרנות לשיא והן יושבות ומסתכלות. לפעמים לבד ולפעמים עם בן הזוג, שבשלב הזה בטוח שהוא ניצח בתחרות והופך למדריך פורנו מוסמך.
גבירותי ורבותי, נשים צופות בסרטים כחולים. אין מה לעשות. לפי מחקר שקראתי לפני שנתיים 40% מצרכני הפורנו בארה"ב הן נשים. זאת אומרת, שעל כל שלושה גברים שרואים סרטים כחולים יש בערך שתי נשים עם אצבע שמאל על לחצן הSTOP של הוידאו ואצבע ימין על לחצן ההפעל האישי.
מה הבאסה? שיש כל מיני שדולות נשים שאומרות שזה משפיל נשים והן הופכות לאוביקטים מיניים, ולהן אני אומר: היי, מה לעשות, אתן לא יכולות לדפוק גברים בדוגי (לפחות לא את רובם) ונשים הן גם, מה לעשות, אובייקטים מיניים. הרי לא משנה איזה סרט נראה או איזה בחורה נפגוש, תמיד גברים יחשבו קודם כל "הייתי או לא הייתי?". בנות, לראות סרטים כחולים זה חלק מהחיים אז אל תנסו לעצור אותנו או לבאס אותנו כי זה לא יצליח. או שתכנסו לחגיגה או שתדאגו לא להפריע.
פורנו לכל המשפחה
יוסי טרבלוס
12.7.2004 / 9:31