שירים של להקת הפט שופ בויז נבחרו ללוות את תצוגת האופנה של מותג הגברים SKETCH, שהתקיימה אתמול (15 באוגוסט) במתחם התחנה בתל אביב. הפסקול, שהורכב מלהיטי שנות התשעים של הצמד, הושמע לא רק כדי למלא את החלל במוזיקה קצבית ומוכרת, אלא בעיקר כדי לעורר תחושה של נוסטלגיה קלה, של זיכרון נעורים מתוק. אולי כדי להזכיר, שמעצב המותג יוסי קצב, אחראי גם הוא ללא מעט להיטי אופנה בעברו ובאותן השנים. ומכאן לרמוז, שלאוסף הבגדים שהוצג, על אף שהוא הראשון של SKETCH, יש דווקא שורשים עמוקים ומבטיחים.
זו אכן הייתה תצוגה רחוקה מנקודת האפס, שהפגינה כי לקצב, 39, יש היסטוריה ארוכה למדי בעולם ההלבשה הגברי הפונה אל המיינסטרים. הוא היה חלק ממקימי קסטרו מן, עבד בניו יורק בקו הקז'ואל DKNY ותפקד כמעצב הגברים הראשי של פוקס עד שנת 2009. במובן הזה, SKETCH מבקש להיות צומת המאחד את כל אלה לבוש פרקטי גברי ורגיש לזמן, המתאים לסדר יומם של אנשים במציאות המודרנית.
הבגדים על המסלול נגעו בדיוק במרכז הנקודה הזו. מעיל טרנץ' בגזרה רפויה מעט, שכפתוריו זהובים, בלייזרים מחוייטים שעוצבו בקווים חדים, צרים יחסית ומעיל טייסים עשוי עור חום ורך, שכיסיו נמוכים והוא מעוטר כותפות, הם אינם בגדים מהפכניים בשום דרך (בניגוד, אגב, לגרביים בצבעים זרחניים שבצבצו תחת מכפלות המכנסיים). אבל כוחם נעוץ בפרשנות הנקייה שהוענקה להם, שהדגישה את בחירת החומרים ואופן גזירתם, בדומה למעיל בעל ברק צמרירי שעו?רב בו קשמיר, או חולצת טי, שקופה מעט, שצווארונה עגול ורחב מהמקובל, חושף את עצם הבריח ומשרה רגע חמקמק של נינוחות אקסצנטרית.
על אף שהקולקציה גובשה סביב פריטים קלאסיים, נצחיים במושגי הארון הגברי, ופלטת הצבעים נשענה בעיקר על שחור, אפור וכחול כהה, מבט ממושך ברוב פריטי הקולקציה, חושף שדה של דיטיילים, וריאציות ופרשנויות, כמו חולצת פולו בצבע נייבי שצווארונה נקטם לכדי צווארון סיני מוגבה או וסט שהפרופורציות שלו הוקטנו באופן ניכר. הבגדים לא איבדו לרגע את אופיים הלביש, ומנגד, לא נפלו אל בור שיממון חסר תחתית. לכל אורכה של הקולקציה, התקיים משחק מעודן של דו-משמעויות, בזיק של מתח בין המוכר לבין הרצון ליצור דבר חדש בעולם מבלי לסתור את היסודות. ייתכן שזו הסיבה מדוע אחת ההכרעות הסגנוניות שלחה למסלול חלק מהדוגמנים ללא חולצות תחת הבלייזרים או הקרדיגנים. יותר משהיה זה משחק בסקס אפיל, היה זה ניסיון למתוח את הגבול מבלי לחרב אותו.
אולם כשפורטים את אוסף הבגדים המגובש הזה, מגלים אי דקויות הפוגמות ב'פינס', היוצרות פער בין רמת העיצוב לרמת הגימור. רוב הפריטים עשויים חומרים משובחים בין אם עורות כפפה רכים או כותנת פימה (למעט זוג מכנסיים הדוקים ושחורים בעלי ברק מוחצן, המסגיר את מקורם הסינתטי) וחלק מההדפסים הם פיתוח מקורי של הסטודיו לעיצוב. אך כנגד אלה, ניצבת רמת התפירה, שאינה עומדת תמיד באותו הרף וחסרה את הדיוק המתבקש, לנוכח האימג' שקצב מבקש להשיג.
קונפליקט דומה נראה גם על המסלול עצמו, כשהכרעות סטיילינג חיבלו במראה הפריטים שעוצבו למשעי, כפי שהודגם דרך בלייזר שחור שנלבש מעל למכנסיים שחורים, שאינם מאותו הבד. התוצאה הייתה שני גוונים של אותו הצבע, שיצרו חליפה מגובבת ברישול.
ועדיין, למרות הכל, ייתכן שהתצוגה הצנועה הזו היא רגע נדיר למדי במציאות המקומית. זו הייתה אחת הפעמים הבודדות בהן כל הבמה הוקדשה לבגדים אלגנטיים ומחייבים במידה הנטועה במורשת אירופאית. קצב, במובן הזה, לא פזל אל מרחבים אחרים, אלא דבק במוצר אחד מוגדר היטב, הממוקם, פיזית ומנטלית, מעל לרשתות האופנה המוכרות. על אף שמדובר בקולקציה נגישה, שנועדה ללבישה חוזרת יום אחר יום, יש בה עדיין מהות התובעת מראה מנוסח היטב, שעשוי לאתגר במעט את קהל שאינו נמנה עם ליבת האופנה הקשה. אין ספק שזוהי כוונה מתוכננת היטב. כי גם יוסי קצב יודע, שתשוקה לאופנה יכולה להיווצר רק כאשר היא מעוררת זרזיף דק של אי נוחות.
SKETCH. מחירים לדוגמה: ג'ינס: 499 שקלים; בלייזרים: 1,199 שקלים; מעילים: 999 שקלים; חולצות טי: 239 שקלים; מכנסיים: 549 שקלים.
מתחם התחנה תל אביב; מרכז G כפר סבא.
עוד בוואלה!
