מילא היתה כוסית

אין שיוויון בישראל ואין שוויון גם בעולם, ולא יהיה שיווין אף פעם. מפני שהעולם בסופו של דבר מחלק יותר קרדיט לאנשים שנראים טוב, ובמיוחד לבחורות שהגרילו 6 בלוטו הגנטי. כמו שנוכחנו לדעת בפרסומת של גולף עם איילת זורר והערס החרד למכוניתו, לכוסיות מגיע יותר (גם לחיילים!!!) אבל בעיקר לכוסיות.

אני כמובן יכול לדבר רק על בחורות, כי אני שם לב לתופעה הזו מהצד שלי. הגיע הזמן שנודה באופן פומבי שהיחס הוא שונה. אם כוסית צריכה לעבור כביש, אפילו אם מדובר בנתיבי איילון ב-5 בערב, יימצא הנהג שיעצור לה תוך פחות מחמש שניות. איזה נהג לא יסכים לעצור את רכבו על מנת לראות בחורה יפה עוברת ממולו (והמהדרין יצפצפו) – כאילו מעשה הג'נטלמניות המוטורי יקדם אותו אל עבר עתיד ורוד ומשותף ביניהם. אם מכוערת תרצה לחצות כביש בלי רמזור, עדיף לה כבר להקים מאהל באי תנועה, כי האופציה היחידה שלה לחצות תהיה ביום כיפור.

ועוד דוגמה תחבורתית. אתה נוסע לך בכביש החוף, ובנתיב השמאלי נוסע אוטו במהירות 70 קמ"ש ותוקע את כל התנועה. כמובן שאנחנו רק מתים לראות מי יושבת מאחורי ההגה בשביל לנפנף מולה בעצבנות ולשלוח אליה קללה שנשארת בתוך האוטו הסגור והממוזג. ואז אנחנו עוקפים את המכונית... ומתברר שבמושב הנהג יושבת פצצה אטומית. "פוף" כל העצבים נעלמים וחיוך מטומטם נמרח לנו על הפנים. למה? "כוסית, מותר לה".

ואם לכוסיות מגיע יותר, אז למכוערות מגיע פחות, ואם מדובר במכוערות שתופסות תחת - הרבה פחות. המשפט שמתמצת בצורה היפה ביותר את התופעה המפלה שלפנינו הוא "מילא הייתה כוסית". בנים מכירים את המשפט הזה טוב. אתם יודעים על מה אני מדבר. באמצע הקניון אתם רואים איזו דבה מכוערת וגוצה, צועקת על השומר המסכן בכניסה, כי הוא בדק לה את התיק יותר מדי זמן, או שאתם רואים אותה מתעללת במלצר במסעדה או בחבר שלה באמצע הרחוב, ואתם אומרים לעצמכם "בו'אנה, מי היא חושבת שהיא? מילא הייתה כוסית".

אין גבר בארץ שלא אמר/חשב את המשפט הזה באיזשהו צורה. למה ? - כי לכוסיות מגיע יותר, והכל באשמתנו. אנחנו נותנים את הדרור לאידיאה המקובלת שהוויזואליות שובת הלב של הבחורה אמורה לפצות על התנהגות אנושית בעייתית, מה שלא תופס לגבי בני אדם רגילים וכעורים. חוסר ההבנה והמודעות לדרגתה של אותה הדבה בסולם המעמדות החיצוני מתומצת על ידי המשפט – "מילא הייתה כוסית". מבחינתנו הגברים, דבה מכוערת שתופסת תחת היא כמו האצבע הקטנה של הרגל: אין לה שום שימוש, היא לא הייתה צריכה להתקיים מלכתחילה וכנראה בעוד כמה שנים בעתיד בתהליך אבולוציוני, היא תחדל מלהתקיים בכלל.

ואנחנו הגברים נופלים בפח הזה שבנות טומנות לנו כציידות מיומנות פעם אחר פעם. כמה פעמים ידידי הגברים הפראיירים נאלצנו לקחת ידידה יפה (שכביכול "אין להם שום אינטרס ביחסים מיניים איתה") טרמפ, או אספו אותה מאיזה חור באמצע הלילה – כי היא הייתה צריכה עזרה והיא ידעה ש"עליך אפשר לסמוך"? כמה פעמים גררת את עצמך בשביל ידידה כוסית לחברה שלה בשביל להביא ממנה מחברת/דיסק/ חולצה/ דילדו שהיא ממש צריכה? ואנחנו עושים את זה. למה? כי היא כוסית ואנחנו חמורים.

היחס המועדף לכוסיות הוא כל כך מקובל ומובן מאליו שאם אתה מבצע את הטובה הזו לידידה מכוערת, הביקורת הגברית המיידית מצד רעיך היא "מה אתה פרייאר? מילא הייתה כוסית!".

העולם שלנו שטחי, ולמזלנו הגברים ולמזלכן המכוערות, הכוסיות לא מספיק חכמות בדרך כלל, להבין שאת המניפולציות הקטנות האלו הן יכולות לנצל לטובתן. כי אם הן היו מתעלות את הניצולים הקטנים הללו לשלבים יותר גבוהים, אני מאמין שתוך כמה שנים היינו יכולים ללכת לקלפי ולהתלבט בין רה"מ בוגנים לבין רה"מ גוטמן. אבל הן לא עושות את זה ונשארות הכוסיות. מילא.