העולם מתחלק לאלו שנכנעים להתמכרויות שלהם ומשלמים על כך מחיר כבד ולאלו שמצליחים להפוך אותן לעסק כלכלי מצליח. עדי גלר, בעלת רשת חנויות אופנת הרחוב היפנית "קאלה" ואשת היי-טק בעברה שייכת לסוג השני. בימים אלה היא פותחת את "קאלה נעליים", אחות קטנה לשתי חנויות בגדי הווינטג' המצליחות, שנולדה מתוך רצון להתעסק בפטיש הפרטי שלה.
זו לא הפעם הראשונה שגלר מזהה צורך התמכרותי ומצליחה לספק אותו כראוי. לפני ארבע וחצי שנים, כשהקימה את "קאלה", היא קלעה בדיוק רב לכמיהה שחשו רבות לבגדים הנשיים-רומנטיים-ילדותיים-בלתי מהוקצעים של נערות טוקיו היצירתיות. הבגדים יוצאי הדופן שייבאה מהמזרח הרחוק והמחירים השפויים שהוצמדו להם הוכיחו שלא צריך להתפשר על רשתות שמביאות סטוקים זהים או להשקיע 500 שקלים במכנסי מעצבים. התל אביביות, ששואפות שלא להיראות כמו כולן, התמכרו בן רגע.
ההחלטה על פתיחת חנות הנעליים התקבלה כשגלר הרגישה שבחנות הבגדים שלה, שבה שילבה דגמים בודדים של נעליים, היא לא מצליחה לחשוף היצע מגוון דיו. גם בקאלה נעליים יהיו דגמים ייחודיים מהמזרח הרחוק. בקולקצית הפתיחה יהיו סנדלים וכפכפים משולבי אבנים, פאייטים, או חרוזים וגם סנדלים נטולי תכשיטים בצבעי ברונזה, זהב וכסף, צפויים סנדלי קשירות וגם סנדלי ניטים.
כמו בחנות הבגדים, גם כאן המחירים שפויים (250-450 ¤). כמו בחנות הבגדים שבה רחבות אגן לא ממש מוצאות את עצמן, גם טווח מידות הנעליים הוא מצומצם ונע בין 36 ל-41. כרגע הקולקציה עדיין קצת מצומצמת, אך עד תחילת אפריל יהיה מבחר גדול הרבה יותר.
בניגוד לעיצוב הנקי של חנות הבגדים "קאלה", גלר החליטה הפעם ליצור חלל שיזכיר גלריה המתמחה במיצבים. הנעליים, למשל, ייתלו על שרשראות ארוכות ואמנים מתחלפים יציגו בחלל מדי עונה עבודות הקשורות לפטיש הנעליים.
כרגע, למשל, מוצגות בחנות עבודות של האמנית רחל דהן, מעצבת רב תחומית שיצרה נעליים מפוסלות. דהן פירקה נעליים והרכיבה אותן מחדש, חיברה אותן זו לזו ויצרה אובייקטים פיסוליים חדשים. נסו לזהות את הפיל שמסתתר מאחורי השרוך ואת החרק שנעזר בעקבים.
קאלה נעליים, דיזנגוף 218, תל אביב.